פרשנות מצטטת על ויקרא כו:לז

ודעת אליפז, שהצלחת הרשע היא רק הצלחה מדומה, ואינה הצלחה אמיתית, שהגם שלפי ראות העין תראהו מצליח, אוסף הון וחיל וקניינים, ליבו תמיד מלא פחד, ודומה לו תמיד כאילו נרדף מפני חרב, וכאילו כבר השיגהו ריש ועוני וכל רעות הזמן, עד שליבו לא ישמח מעושרו, וירגז וידאג ויתבהל תמיד, כי זה מעונשי השם על אשר עשה הרע בעיניו להכעיסו, שיערבב את לבבו ורעיוניו וכוח דמיונו בפחד ורעדה, ועיקר ההצלחה היא שלוות הנפש ומנוחת הרוח ושמחת הלב, וטוב פת חרבה ושלוה בה.

וכשלו איש באחיו. ויקרא כ"ו ל"ז:

את"ם נצבים היום כולכם לפני י"י אלקיכם. אמ"ת אתם נצבים כשהם כולכם לפני יי אלקיכם בפה ובלב כמ"ש כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך במדרש אתם נצבים אימתי כשתהיו אגודה אחת היום כולכם בנוהג שבעולם אדם נוטל אגודה א' של קנים בבת אחת ולא יכול לשברה ואלו אחת אפילו תינוק יכול לשברה וכן אתה מוצא שלא יהיו ישראל נגאלין עד שיהיו אגודה אחת שנאמר (ירמי' ג) בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדיו מארץ צפון וקשה מה ענין אגודה אחת לפרשה זו בדרך הפשט בפרשה זו הכניסם לברית וקבל כל א' מישראל ברית של ס' רבוא כדאמרינן בגמרא סוטה (דף לז) ונעשו עריבים זה לזה וא"כ בזה ערבות אחד מחייב לשלם בעד חבירו ז"ש כל איש ישראל ר"ל איש א' מישראל הוא כלל כל ישראל בענין לעברך בבריה ובאלתו ולכן נקראו ישראל (ירמיה נ) ש"ה פזורה ישראל כשלוקה אחד מרגיש בו חבירו כן גם ישראל (ויקרא כו) וכשלו איש בעון אחיו לפי שכל ישראל נקראו איש אחד לכן כשלו אחד באחיו וכן כשחוטא אחד מחויב חבירו לשלם בעדו (ומביא ראיה) וכן לע"ל כי בכאן נרמזה סדר גאולה אחרונה ע"ד המדרש פ' בא (איוב לא) מה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנה לע"ל ידין הקב"ה א"הע בקימה ובנציבה. והנה סידר משה בזו הפרשה סדר הערבות איך הוא מי שיש בידו למחות ולא מיחה לכן פתח ראשיכם שבטיכם (שבת נד) הנהו דריש גלותא מתפסי אכולא עלמא לפי שיש בידם למחות כמ"ש הנביא (מלכים א כב) ראיתי את כל ישראל נפוצים אל ההרים הן הן המנהיגים ראשיכם שיש בידם שבט מוסר ז"ש שבטיכם ולא אמר לשבטיכם למד חסירה ולכן אמר ג"כ טפכם כי הם הן עריבים בעד אביהם בשעת הר סיני אבל בהקהל אמר מתחלה נשיכם שבאו לשמוע ואחר כך טף: (בראשית א) בעשירי באחד לחודש נראו ראשי ההרים. ר"ל ביה"כ שהוא עשירי לתשרי גם בר"ה שהוא אחד לחודש נראו ראשי ההרים אתם נצבים היום בר"הצריכין להיות באגודה אחת כי יום תרועה לשון אהבה וריעות: וענין אגדה נרמזו בו ד' מלוי השם בעולם אצילות השם של ע"ב במילוי יודין הרי א' שם של ס"ג בעולם הבריאה יש לו עוד ב' ענפים מילוי ס"ב וס"ז הרי ג'. שם של מ"ה בעולם היצירה יש לו ג' ענפים מילוי מ"ד מ"ה מ"ט הרי ד' שם של ב"ן בעולם עשייה יש לו ד' ענפים ג"ן ד"ן ז"ן ה"ן הרי ה' מן אגדה. ז"ש השם הוא סוד אגדה אחת לעשות רצון א"ש לכן גם ישראל יהיו לעתיד דמיון שמו יתברך ויהיו כולם אגודה אחת כמ"ש (עמוס ט) ואגודתו על ארץ יסדה ר"ל כמו שאלו ד' מילואי השם שהם קשורין וכלולין זה בזה כן נתן הקב"ה שישראל למטה יהיו באגודה אחת (ד"ה א יז) מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וסי' כל הצירופים (תהלים נא) ופי י'גי'ד תהלתך י"ג ענפים ואח"כ י"ד צירופים נשתנים:

תעופה. אפילה שלך כבקר תהיה ע"א תעופה לשון עפעפי שחר (לעיל ג) שאם הוא לשון אופל היה לו לומר תעופה נקוד בשו"א כמו תנופה תקומה תרומה תנומה: