אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר סִינָֽי׃
שפתי חכמים
כללותיהן ודקדוקיהן. וא"ת מנ"ל לרש"י דכולם נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני ודאי מכח יתור לשון של בהר סיני יש ללמוד שכללותיהן ודיקדוקיהן נאמרו בהר סיני מ"מ שמא בא ללמד על שמיטה עצמה ולא על שאר מצות וגם היא גופה תקשה לך מנלן דילמא בהר סיני אתא דלא תימא באוהל מועד דכתיב ברישא בפרשת ויקרא אכולהו פרשיות שאחר פרשת ויקרא קאי מש"ה כתיב כאן בהר סיני: וי"ל דלכך פירש"י ונראה לי שכך פירושה לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנישנית בערבות מואב במשנה תורה שכללותיה נאמרו בפרשת משפטים אם כן יכול אני לבא לידי טעות ולומר דלכך נישנו כל המצות בערבות מואב משום פרטותיהן ודקדוקיהן אבל אינם מסיני והא דכתיב לקמן בסוף הספר אלה המצות וגו' דמשמע דכל המצות נאמרו מסיני דלמא אכללות של מצות קאי ולא על הפרטות אבל כיון דשמיטה לא נשנית שם אלא ברמיזה תשמוט כו' א"כ צריך אני לומר שכללותיה ופרטיה נאמרו כולן מסיני וא"כ למה נאמר כאן בהר סיני אלא בא ללמד כאן על כל דבור ודבור שנאמר למשה שמסיני היו כללותיהן ודקדוקיהן הרי בניין אב לכל התורה כולה:
שפתי חכמים
פסל את הראשונים כו'. וא"ת והא בפ' בחקותי כתיב אלה המצות ובפ' מסעי כתיב אלה המצות והמשפטים ובפ' מטות כתיב אלה החוקים ובפ' כי תבא כתיב אלה דברי הברית וגו' ולא דרשינן שם שפסל את הראשונים. וי"ל דלא דרשו כן אלא גבי אלה תולדות השמים משום דקשה להם דהא כבר חשב התולדות למעלה א"כ למה נאמר אלה תולדות השמים ופרט אותם וכן גבי אלה תולדות נח דחשיב נמי תולדות נח לעיל בפרשת בראשית וא"כ למה חשב אותם פעם שנית אלא לפסול וכו' אבל בכל אלה דלעיל אלה המצות לא חשיב כלום מ"ה אין לפרש שהוא פסל את הראשונים וכן בפרשת אלה הדברים ליכא למימר דפסל את הראשונים דהא אלה הדברים משנה תורה הוא: