פרשנות מצטטת על ויקרא כ:א

טעם אל כל עדת בני ישראל. להכניס את הגרים בעבור שהם נזהרים על העריות כישראלים:

ל"ו כריתות. א' בפרשת לך לך דהיינו מילה. וא' בפ' בא דהיינו חמץ בפסח. וד' בפ' תשא היינו שלא יעשה שמן המשחה כמוה ושלא ליתן ממנו על זר ושלא לעשות קטורת כמוה להריח בה וגבי שבת כי כל העושה בו מלאכה ונכרתה. וד' בפ' צו היינו א' גבי פגול כתיב הכא עון וילפינן מנותר דכתיב בפ' קדושים. וא' לענין טמא שאכל קדשים דכתיב והנפש אשר תאכל מזבח השלמים וא' לענין חלב וא' לענין דם. וי"ז בפ' אחרי מות היינו ב' מהם המה שחוטי חוץ והעלה בחוץ. וט"ו גבי עריות היינו דחשבינן כל עריות לחדא (ר"ל מה שנכלל בפסוק א') היינו בתו ובת בתו ובת בנו וכן בתה ובת בתה ובת בנה וחמותו ואם חמותו ואם חמיו הכל אחד הרי א'. ואחות אשה הרי ב'. אמו ואחות אמו ואחות אביו ואחותו. הרי ד'. וד' באישות היינו אשת אחיו ואשת אביו ואשת אחי אביו וכלתו הרי ד' הרי עשרה. ונדה ואשת איש וזכר וזכר עם בהמה ונקבה עם בהמה הרי ט"ו הרי בין כולם כ"ז. וג' בפ' קדשים היינו מולך ואוב וידעוני הרי למ"ד. וג' בפ' אמר היינו ב' גבי יו"ה עינוי ומלאכה. וא' גבי מברך את השם דכתיב הכא ונשא חטאו וילפינן ממגדף למ"ד מגדף היינו עכו"ם ממש. וא' בפ' בהעלתך היינו גבי פסח. וא' בפ' שלח לך היינו ע"ז דכתיב והנפש אשר תעשה ביד רמה: וא' בפ' חקת היינו טמא שנכנס למקדש. הרי לך כל הל"ו כריתות וגבי כ"ג עריות המפורשין בפ' אחרי מות ז' מהם אין בהם מיתה כלל אלא כרת והיינו ב' באישות אשת אחיו ואשת אחי אביו. וד' באחות דהיינו אחותו ואחות אשה ואחות אמו ואחות אביו. ונדה. וששה מהם חייבים סקילה היינו אשת אב ואמו וכלתו והבא על הזכר וזכר עם בהמה ונקבה עם בהמה. וא' בחנק היינו אשת איש. וט' בשריפה היינו בתו ובת בתו ובת בנו ובתה ובת בתה ובת בנה חמותו ואם חמותו ואם חמיו:

לא תונו אותו: פירושו אונאת דברים וכן פירש במכלתא (משפטים) מה שכתוב שם "וגר לא תונה". ובבבא מציעא (דף נט:) המאנה את הגר עובר בג' לאוין וכולי. ומכל אלה המקומות מבואר דאונאה בדברים ולחיצה בממון, עיי"ש, וזה כרמב"ם (פרק יד מהל' מכירה הלכה טו). ובבא מציעא (שם) אמר כ' אליעזר הגדול שהזהירה התורה בל"ו מקומות בגר, ואמרי לה במ"ו מקומות. נראה לי שהסופר ל"ו מקומות חשב כל מקום שהזהירנו על הגר והם כ"ו מקומות. וכל מצות עשה ומצות לא תעשה שכלל הגר עם בני ישראל, והם עשרה מקומות. סך הכל – ל"ו. והסופר מ"ו מקומות חשב גם עשרה מקומות שנכלל הגר עם בני ישראל בעונשים כרת או חטאת. והם: מקומות שנזהרנו על הגר: (א) "תורה אחת וכולי לגר" (שמות יב מט) (ב) "וגר לא תונה" (ג) "ולא תלחצנו" (שם כב ב) (ד) "וינפש בן אמתך והגר" (כג יב) (ה) "וגר לא תלחץ" (שם שם ט) (ו) "לעני ולגר תעזב" (ויקרא יט י) (ז) "וכי יגור אתך גר" (יט לג) (ח) "כאזרח...הגר..." (שם לד) (ט) "לעני ולגר תעזב" (כג כב) (י) "משפט...כגר כאזרח" (כד כב) (י א) "והחזקת בו גר ותושב" (כה י) (י ב) "חוקה אחת...ולגר" (במדבר ט יד) (י ג) "חוקה...ולגר" (טו טו) (י ד) "תורה אחת...ולגר" (שם טז) (ט ו) "ואהבתם את הגר" (דברים י יט) (ט ז) "ובא הלוי והגר" (יד כט) (י ז) "ושמחת...והגר" (טז יא) (י ח) "ושמחת...והגר" (שם יד) (י ט) "לא תעשק...או מגרך" (כד יט) (כ) "לא תטה משפט גר" (שם יז) (כ א) "לגר יהיה" (שם יט) (כ ב) "לגר יהיה" (שם כא) (כ ג) "ושמחת..והגר" (כו יא) (כ ד) "ונתת ללוי ולגר" (שם יב) (כ ה) "ארור מטה משפט גר" (כז יט) (כ ו) "הקהל...וגרך" (לא יב). מקומות שהוזהרו במצות עשה ולא תעשה: (א) "וכי יגור אתך גר" (שמות יב מח) (ב) "לא תעשה כל מלאכה..וגרך" (כ י) (ג) "תענו..והגר" (ויקרא טז כט) (ד) "והגר אשר יצוד" (יז יג) (ה) "הגר אשר יקריב" (כב יח) (ו) "וכי יגור אתכם גר ועשה פסח" (במדבר ט יד) (ז) "וכי יגור...ועשה אשה" (טו יד) (ח) "והיתה לבני ישראל ולגר" (יט י) (ט) "לבני ישראל ולגר...ערי מקלט" (לה טו) (י) "לא תעשה כל מלאכה..וגרך" (דברים ה יד). ועשרה מקומות שנכללו בעונשים הם: (א) "ונכרתה...בגר" (שמות יט יט) (ב) בשחוטי חוץ (ויקרא יז ה) (ג) בדם (שם י) (ד) בנבלה (שם טו) (ה) "ולא תעשו מכל התועבות...והגר" (יח כו) (ו) במולך (כ ב) (ז) במברך השם (כד טז) (ח) "ונסלח..ולגר" (במדבר טו כו) (ט) לענין חטאת עכו"ם (שם כט) (י) במגדף (שם ל), ולא חשיב "ואוהב גר" שאינו אזהרה לנו. דיני גר אינו נוהג בזמן הזה.