פרשנות מצטטת על ויקרא כ:טז

רובע ונרבע בעדים - דבני סקילה נינהו דכתיב (ויקרא כ׳:ט״ז) והרגת את האשה ואת הבהמה ונרבע דכתיב (שם) ואת הבהמה תהרוגו וילפינן לעיל (קידושין דף נו:) משנגמר דינו נאסר ואפילו שחטו ולהכי נקט בעדים דאינו נסקל בעד אחד דאמר מר (בב"ק דף מד:) כמיתת הבעלים כך מיתת השור:

מה מיתת הבהמה בסקילה. דכתיב בפרשת קדושים דמיהם בם וגמרינן לה מאוב וידעוני דכתיב בהו באבן ירגמו אותם דמיהם בם אף מכשפה בסקילה:

שנאמר והרגת את האשה ואת הבהמה. ואומר ואת הבהמה תהרוגו. והרגת את האשה ואת הבהמה כתוב ברובע (ויקרא כ, טז), ומדכלל את שניהם בהריגה אחת ש"מ דדמו לאהדדי להיות מיתתם בכ"ג, ומדאפקי רחמנא בנרבע (שם, טו) מיתת הבהמה בלשון הריגה, באמרו ואת הבהמה תהרוגו ולא כתב תמיתו, ש"מ דמיתתה כמיתת הרובע דכתיב ביה והרגת דלמדנו היותו בכ"ג, להיותו נכלל בהריגה אחת עם האשה, ולהיות כי עיקר הילפותא דדין זה הוא ברובע משום הכי הקדימו התנא:

כל שכב עם בהמה מות יומת. בִּסְקִילָה, רוֹבֵעַ כַּנִּרְבַּעַת, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם דְּמֵיהֶם בָּם (ויקרא כ'):