פרשנות מצטטת על ויקרא כ:כב

וצריך אתה לדעת שיש הפרש בין חק לחקה, כי המצוה הנקראת חק היא הנמשכת ממדת זכור, כענין שכתוב בפסח מצרים (שמות י״ב:כ״ד) לחק לך ולבניך, כי חק הוא מכריע, וכן בספר יצירה ולשון חק מכריע בינתים. ובברכת מילה חק בשארו שם. ובתפלת יום הזכרון (תהלים פא) כי חק לישראל הוא. והמצוה הנקראת חקה נמשכת ממדת שמור, וזהו את חקותי תשמרו הנאמרת בכלאים ובאשת אח והזכיר לשון שמירה, וכן (שמות י״ג:י׳) ושמרת את החקה הזאת למועדה, וכן בכאן הזכיר זאת חקת התורה, והיתה זאת לכם לחקת עולם.

ועוד דרשו ארבעה דברים יצר הרע משיב עליהם וכתיב בהם חקה, אשת אח, כלאים שעיר המשתלח, פרה אדומה. אשת אח דכתיב (ויקרא י״ח:ט״ו-ט״ז) ערות אשת אחיך לא תגלה, וכתיב בה (שם כ) ושמרתם את כל חקותי, ואם מת בלא בנים ולא נתן לה גט (דברים כ״ה:ה׳) יבמה יבא עליה. כלאים, שנאמר (דברים כ״ב:י״א) לא תלבש שעטנז, וסדין בציצית של תכלת שהוא של צמר מותר. שעיר המשתלח, דכתיב (ויקרא ט״ז:כ״ו) והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו, הוא עצמו הולך למיתה ומכפר לאחרים, וכתיב (שם) והיתה זאת לכם לחקת עולם. פרה אדומה, דתנן כל העוסקים בפרה מתחלה ועד סוף מטמאים בגדים, והיא עצמה מטהרת הטמאים. זה שאמר הכתוב (איוב י״ד:ד׳) מי יתן טהור מטמא לא אחד, כגון אברהם מתרח, חזקיהו מאחז, מרדכי משמעי, ישראל מאומות העולם, העוה"ב מן העוה"ז, מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן, לא יחידו של עולם. תמן תנינן בהרת כגריס באדם טמא, והוא כחצי פול, ואם פרחה בכולו טהור, עד כאן.

אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ עִם כָּל אֶחָד יְדַבֵּר כְּדֶרֶךְ כָּל הַתּוֹרָה, "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת (כל) חֻקֹּתַי (ועשיתם אותם) עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה" (ויקרא יח ה ז), "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה" (שם יט ט), "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (דברים ד כט), וְרֹב מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה כֵּן, וְהֶפֶךְ מִזֶּה "רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם" (שם יא כו). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ב"ר מח ו), לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם אָמַר. וְגַם זֶה יִתָּכֵן, שֶׁאָמַר לַגָּדוֹל אַל נָא תַּעֲבֹר, וְאַתָּה וְרֵעֶיךָ אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ עִמְּךָ תִּרְחֲצוּ רַגְלֵיכֶם. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁקָּרָא אֶת כֻּלָּם אֲדוֹנִים וּפָנָה אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, לָרִאשׁוֹן אָמַר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר, וְכֵן אָמַר לַשֵּׁנִי, וְכֵן אָמַר לַשְּׁלִישִׁי, לְכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ יִתְחַנֵּן, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ וְיֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם כֻּלְּכֶם. וְזֶה דֶּרֶךְ מוּסָר וְכָבוֹד מֵרֹב חֶפְצוֹ לְהִתְנַדֵּב עִמָּהֶם. וְהִנֵּה הִכִּיר בָּהֶם שֶׁהֵם עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ וְאֵין חֶפְצָם לָלוּן שָׁם, וְלָכֵן לֹא בִּקֵּשׁ מֵהֶם רַק שֶׁיֻּקַּח מְעַט מַיִם לִרְחֹץ רַגְלֵיהֶם מְעַט מִפְּנֵי הַחֹם, לָתֵת מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וְיִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ לְרוּחַ הַיּוֹם, לֹא יָבוֹאוּ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן: