וַ֠יַּעַן הַמַּלְאָ֞ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּי֙ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הֲל֥וֹא יָדַ֖עְתָּ מָה־הֵ֣מָּה אֵ֑לֶּה וָאֹמַ֖ר לֹ֥א אֲדֹנִֽי׃
ביאור יש"ר
במראה אליו אתודע שיראה הנביא כעין תמונות וצורות שהם כמו משל אל המכוון בנבואה ההיא, ובהתבונן בם לפעמים יבין הנביא בשכלו את הנמשל, כמו סיר נפוח ומנורת זהב וזולתם מן הדברים שראו הנביאים בחזיונם, וכן היה דבר ה' אל אברהם במחזה, שבו הראה לו השם הכוכבים, וכן הענין בכל הנביאים, שלפי שרואים נבואתם במראות, אינם רואים כ"א חיצונו של דבר, ולכן לפעמים אינם מבינים פנימיותו, כמו הלא ידעת מה המה אלה ואומר לא אדוני (זכריה ד' ה'), ודניאל אמר ואני שמעתי ולא אבין, אבל משה היה רואה פנימי וחיצון כמו שאמר בכל ביתי נאמן הוא ובסמוך יפרש:
ספורנו
ולא בחידות. דבור מבואר בלי חידה לא כענין בזכריה וזולתו שראה חידות ומשלים ואמר לו המלאך הלא ידעת מה המה אלה ואומר לא אדוני והמלאך פירש לו את המשל ומהם היו שראו את המשלים והבינו אותם כענין היטבת לראות וכענין בלעם באמרו וישא משלו כי בתחלה הגיד המשל שראה ואחר כך באר אותו: