פרשנות מצטטת על זכריה ה:ד

הוֹצֵאתִ֗יהָ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבָ֙אָה֙ אֶל־בֵּ֣ית הַגַּנָּ֔ב וְאֶל־בֵּ֛ית הַנִּשְׁבָּ֥ע בִּשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְלָ֙נֶה֙ בְּת֣וֹךְ בֵּית֔וֹ וְכִלַּ֖תּוּ וְאֶת־עֵצָ֥יו וְאֶת־אֲבָנָֽיו׃

רקנאטי

אתם נצבים. ולא אתכם לבדכם אנכי כורת. כבר פירשתי מלת אנכי וטעם את הברית הזאת ואת האלה הזאת יתכן לפרש כי הוא כמו זאת בריתי והנה הברית רמז לצדיק ואלה רמז לשכינת עוזו והוא שנאמר הוצאתיה נאם יי' ובאה אל בית הגנב וגו' (זכריה ה ד'). כטעם לא ינקה וגומר:
שאל רבBookmarkShareCopy

מסורת התוספתא

הוצאתיה נאום וכו'. זכרי' ה', ד'.
שאל רבBookmarkShareCopy

תוספות

שכ"מ שהזכרת השם מצויה עניות מצויה - פי' הרב אלעזר דנפקא לן מדכתיב (שמות כ׳:כ״א) בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך מדהזכרת שם דמצוה גורם ברכה דהיינו עושר א"כ הזכרת שם דלבטלה גורם עניות ור"י פי' דנפקא לן מדכתיב גבי שבועת שקר (זכריה ה׳:ד׳) ובא אל בית הגנב וכלתו ואת עציו ואבניו והזכרת השם לבטלה דומה קצת לשבועת שקר:
שאל רבBookmarkShareCopy