פרשנות מצטטת על זכריה ו:ז

וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת בַּעֲבוּר כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשְׁתֶּה מִן הַיְאוֹר וּמִמֶּנּוּ בָּא לָהֶם הַשֹּׂבַע וְהָרָעָב, רָאָה אוֹתָן עוֹלוֹת מִן הַיְאוֹר. וְהַפָּרוֹת סִימָן לַחֲרִישָׁה, וְהַשִּׁבֳּלִים סִימָן לַקָּצִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית מ"ה:ו') "אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר", רָאָה כִּי הַיְאוֹר לֹא עָלָה רַק מְעַט, וְאֵין חָרִישׁ, וַאֲשֶׁר יִזְרְעוּ מְעַט בַּמְּקוֹמוֹת הַלַּחִים יָבֹא קָדִים רוּחַ ה' וְיִשְׂרֹף אוֹתָם, כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָם שְׁדוּפוֹת קָדִים. וְהַנִּרְאֶה מִמַּשְׁמַע הַכְּתוּבִים כִּי הָיָה הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְבַדָּהּ, כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר (בראשית מ"א:כ"ט) "שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם", וְכֵן (בראשית מ"א:מ"ח) "אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", אֲבָל הָרָעָב הָיָה בְּכָל הָאֲרָצוֹת (בראשית מ"א:נ"ד), וְכֵן פָּתַר יוֹסֵף, "וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב", וְלֹא הִזְכִּיר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְעַל כֵּן לֹא יָכְלוּ בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת לִקְבֹּץ אֹכֶל, וַאֲפִלּוּ אִם שָׁמְעוּ הָעִנְיָן כִּי הָיָה מְפֻרְסָם מְאֹד. וְאוּלַי הָיָה בַּחֲלוֹם רֶמֶז מִזֶּה בַּמֶּה שֶׁהִזְכִּיר "וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ", כִּי שָׁם הָיָה מִרְעֵיהֶן וּמַעֲמָדָן, אֲבָל הָרָעוֹת אַחֲרֵי אָכְלָן אֶת הַטּוֹבוֹת תִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ, וְלֹא יָדַע פַּרְעֹה עַד אָנָה הָלְכוּ:

ודרך סלם להיות סמל, או על מספר מיני דרש הוא, וה"ר שלמה הספרדי אמר כי סלם רמז לנשמה העליונה, ומלאכי אלהים מחשבות החכמה, ויאמר ר"י כי טעם סולם שעלתה בו תפלתו, וירדה ישועתו מן השמים, ואלה המפרשים לא ראו נבואת זכריה ועמוס וירמיה, והטעם דרך משל, כי כל דבר לא יכחד מן השם, ודברי מטה תלוים בעליונים, וכאלו סלם ביניהן שיעלו המלאכים בו להודיע הדברים אחר שהתהלכו בארץ, ג"כ כתוב ומלאכים אחרים יורדים למלאות שליחות השם כדרך מלך עם משרתיו:

(לג) בזכרי' (ו ה) אלה ארבע רוחות השמים יוצאות גו', ובפסוק ז' יאמר "ותתהלכנה בארץ", והם המלאכים היורדים: