פרשנות מצטטת על זכריה יד:ב

והותירך ה' אלהיך וגו'. (זכריה יד ב) במלחמת גוג ומגוג כתיב ונלכדה העיר וגו' ויצא חצי העיר בגולה וגו' ויתר העם לא יכרת מן העיר יבשרם כי הנותרים אז יותירם ה' לטובה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך האבות הקדושים עד"ה (ישעיה ד ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו:

כל גוים סבבוני. מדבר במלחמות גוג ומגוג שכל הגוים יהיו שם, כמו שנאמ' ואספתי את כל הגוי' אל ירושלים למלחמה (זכריה י"ד):

וְטַעַם לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ כְּדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אֲפִלּוּ שֶׁיִּשְׁכַּב אֶצְלָהּ בְּסָמוּךְ, הִיא בְּבִגְדָהּ וְהוּא בְּבִגְדוֹ, אוֹ לִהְיוֹת עִמָּהּ לְדַבֵּר שִׂיחוֹת, כִּי לֹא מָצָאנוּ "אֶצְלָהּ" עַל הַמִּשְׁגָּל, רַק עִמָּהּ אוֹ אוֹתָהּ, "שִׁכְבָה עִמִּי", "אִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ" (ויקרא טו כד), "וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַבְנָה" (זכריה יד ב):

האתה הוא. באותן הימים יאמר הקב"ה האתה הוא אותו אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל כגון יחזקאל וזכריה שאף הוא נתנבא על מלחמות גוג ומגוג ואספתי את כל הגוים וגו' (זכריה י״ד:ב׳) ורבותינו אמרו אלדד ומידד הם נתנבאו עליו וזהו שנים האמור כאן אל תיקרי שנים אלא שנים (בפת"ח) שני נביאים נתנבאו נבואה א' בפרק אחד (אבל לא בסגנון אחד):

ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה וגו'. ואנכי מה לי לעשות מעשיהם ומחשבותיהם באה אלי והיא תזקיקני לקבץ את כל הגוים ולהודיע שמעשיהם הבל ומחשבותם שהם חושבין למען (שמי) יכבד ה' יבינו שהוא שקר והיכן הוא אותו קיבוץ הוא האסיף שניבא זכריה ואספתי את כל הגוים אל ירושלים (זכריה י״ד:ב׳):