פרשנות מצטטת על זכריה יד:ג

קול שאון מעיר. אז יצא קול שאון מעיר ציון וחוזר ומפרש שיצא הקול מן היכל ה׳ העומד בציון ולתוספת ביאור אמר שזהו קול ה׳ היוצא לאיים על עכו״ם לשלם גמול לאויביו הם גוג ומגוג כמ״ש ויצא ה׳ ונלחם בגוים (זכריה י״ד:ג׳):

והושיע ה' את אהלי יהודה בראשונה. בטרם יבואו בני ירושלים לצאת מן העיר תהיה להם תשועה לשוב אל אהליהם ואל ביתם ואח"כ תבא תשועה לבני העיר היא התשועה שנאמר בה ויצא ה' ונלחם (לקמן יד):

בימי יהושע וכו' בימי נוג. כמ"ש לעיל פ' זו סי"ב. וביחזקאל נקראו אבני אלגביש ודרשו ברכות דף נ"ד עמדו על גב איש זה משה וירדו ע"ג איש זה יהושע. והענין בקיצור כמ"ש תנחומא בא ס"ס ד'. ילקוט וארא פסוק הנה יוצא המימה לעיל סוף פ"ט שדורשים פסוק כאשר שמע למצרים שמרומז במדרש לעיל סוף פ"ט בקיצור שכנגד מכת ברד במצרים יהיה לעתיד אצל גוג אבני האלגביש. כמ"ש תד"א ריש פרק ויק"ר פ' כ"ז ס"ס י' על פסוק של זכריה י"ד שעל גוג כתוב ויצא ה' ונלחם וגו' כיום הלחמו ביום קרב היינו מלחמת יהושע. וזהו מ"ש אשר החשכתי לעת צר ליום קרב בימי יהושע ובימי גוג ומ"ש כיום הלחמו בא ללמד מיהושע על יום גוג ונמצא למד שהיה אבני אלגביש דוק והתבונן. עי' בספרי מדרש תנאים בליקוטים חדוש ט' ביותר ביאור. וחותם בתנחומא והקולות היו תלוים עד מ"ש וה' השמיע את מחנה ארם קול וגו':