וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃
מצודת דוד
על כל המשפחה. כפל הדבר במ״ש כי לשון משפחה יאמר על כל העם וכן ואם משפחת מצרים (זכריה יד):
אבן עזרא
וטעם ועונותם הוא יסבול. שישתתף ישראל עם צער הגוים ברוב עונותם, לא כאשר עשו הם לישראל, או הטעם שיתפלל לשם בעד הגוים, כטעם ואם משפחת מצרים לא תעלה (זכריה י"ד י"ח), וזה הנכון בעיני, כי הפסוק הבא אחריו לעד:
מלבי"ם
ועשיתי, ואז אעשה נקמה בגוים אשר לא ישמעו לחזור לדת האמת ולקבל עליהם מלכות שמים כמבואר בסוף זכריה: