ה֗וֹי בֹּצֵ֛עַ בֶּ֥צַע רָ֖ע לְבֵית֑וֹ לָשׂ֤וּם בַּמָּרוֹם֙ קִנּ֔וֹ לְהִנָּצֵ֖ל מִכַּף־רָֽע׃
שד"ל
עזבו את ה' וגו'. פתח לנכח (הוי גוי חוטא, כי הוי לשון קריאה, והקריאה אינה אלא לנכח), וסיים לנסתר: עזבו, נאצו, נזורו. זה משפט בלשון הקדש, כל מקום שמשמיטין מלות אתה אשר, או אתם אשר, הופכים הדבור לנסתר. כגון רני עקרה לא ילדה (ישעיהו נ"ד א'). שיעורו: אַתְּ אשר לא ילדת. וכן שמעו אלי יודעי צדק עם תורתי בלבם (שם נ"א ז'). אתם העם אשר תורתי בלבבכם. וכן ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו (שם מ"ד א'). ואתה ישראל אשר בחרתי בך. וכן טורף נפשו באפו (איוב י"ח ד'). אתה הטורף נפשך באפך. וכן מכין הרים בכחו (תהלים ס"ה ז'). אתה המכין הרים בכחך. וכן עם מלת 'הוי': הוי משקה רעהו (חבקוק ב' ט"ו), הוי בוצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו (שם שם ט'), הוי חכמים בעיניהם (ישעיהו ה' כ"א), ועיין למטה כ"ב ט"ז. ולפעמים ינהג המנהג הזה גם בלא השמטת מלת אשר, כמו בקשו את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו (צפניה ב' ג'), וכן בברכות: ברוך אתה ה' אלהינו אשר קדשנו במצותיו. ואם באת לפרש המליצה הזאת בדיוק, כך תפרשה: הוי גוי חוטא עם כבד עון וכו', שאתם אותם האנשים שעזבו את ה' נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור. וכן רני עקרה. אַתְּ שֶׁאַתְּ היא האשה שלא ילדה, וכן שמעו אלי יודעי צדק. שאתם העם אשר תורתי בלבם, וכן הוי. אתה שאתה האיש המשקה רעהו, וכן ברוך אתה ה' אלהינו. שאתה הוא האל אשר קדשנו במצותיו.