פרשנות מצטטת על חבקוק ב:טו

עזבו את ה' וגו'. פתח לנכח (הוי גוי חוטא, כי הוי לשון קריאה, והקריאה אינה אלא לנכח), וסיים לנסתר: עזבו, נאצו, נזורו. זה משפט בלשון הקדש, כל מקום שמשמיטין מלות אתה אשר, או אתם אשר, הופכים הדבור לנסתר. כגון רני עקרה לא ילדה (ישעיהו נ"ד א'). שיעורו: אַתְּ אשר לא ילדת. וכן שמעו אלי יודעי צדק עם תורתי בלבם (שם נ"א ז'). אתם העם אשר תורתי בלבבכם. וכן ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו (שם מ"ד א'). ואתה ישראל אשר בחרתי בך. וכן טורף נפשו באפו (איוב י"ח ד'). אתה הטורף נפשך באפך. וכן מכין הרים בכחו (תהלים ס"ה ז'). אתה המכין הרים בכחך. וכן עם מלת 'הוי': הוי משקה רעהו (חבקוק ב' ט"ו), הוי בוצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו (שם שם ט'), הוי חכמים בעיניהם (ישעיהו ה' כ"א), ועיין למטה כ"ב ט"ז. ולפעמים ינהג המנהג הזה גם בלא השמטת מלת אשר, כמו בקשו את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו (צפניה ב' ג'), וכן בברכות: ברוך אתה ה' אלהינו אשר קדשנו במצותיו. ואם באת לפרש המליצה הזאת בדיוק, כך תפרשה: הוי גוי חוטא עם כבד עון וכו', שאתם אותם האנשים שעזבו את ה' נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור. וכן רני עקרה. אַתְּ שֶׁאַתְּ היא האשה שלא ילדה, וכן שמעו אלי יודעי צדק. שאתם העם אשר תורתי בלבם, וכן הוי. אתה שאתה האיש המשקה רעהו, וכן ברוך אתה ה' אלהינו. שאתה הוא האל אשר קדשנו במצותיו.

שֶׁגֶר. על משקל אֶרֶץ שלא ישתנה בסמיכה רק נמצאו מלות זרות ואלה הם, שְׁגַר אלפיך (דבר' ז יג) ובחֲדַר משכבך (למעלה ז כח), הֲבל הבלים (קהלת א ב), מספח חֲמָתְךְ (חבקוק ב טו) וסגור דְלְתךָ (ישעי' כו כ) לא מצאתי יותר:

וחֵמַת מים. כלי ויתכן להיותו מעור או מעץ וכמוהו מְסַפֵח חַמָתְך (חבקוק ב טו) ורבים יתמהו מאברהם, איך גרש בנו, גם שלח בן עם אמו ריקם, ואיה נדבת לבו, והתימה מאלה שיתמהו, כי אברהם עשה ככל אשר צוהו ד', ואלו היה נותן ממון להגר שלא ברצון שרה, לא שמר מצות השם, והנה באחרונה אחרי מות שרה נתן מתנות לבני ישמעאל: