פרשנות מצטטת על חבקוק ב:כ

ומשה היה. כוונתו ד"א ומשה היה ועל זה מביא לדרוש פסוקים של תהלים י"א ה' בהיכל קדשו ה' בשמים כסאו עיניו יחזו עפעפיו יבחנו ב"א ה' צדיק יבחן ומה שנסמן כאן חבקוק ב' הוא ט"ס גם מ"ש כאן הכין כסאו והוא בתהלים ק"ג וכאן הוא בטעות הנ"ל וכמ"ש במדרש תהלים י"א כל הענין ועיקר הדרשה השייך כאן הוא בסוף הסימן על פסוק ה' צדיק יבחן הנ"ל ואגב דורש גם הפסוק הקודם שסותר עצמו תחלה אמר ה' בהיכל קדשו היינו בביהמ"ק למטה ואח"כ אמר ה' בשמים כסאו מדה ט"ו והכריע רשב"נ וכמ"ש הושע ה' אלך ואשובה אל מקומי היינו בשמים וזהו הפסוק המכריע וכדומה ודעת ר"א שאין כאן בכ"מ וכך פי' ה' בביהמ"ק אף לאחר החורבן שבשמים כסאו והביא ראיה מפסוק מהר קדשו סלה שבעת חורבנו נקרא הר כמ"ש ב"ר פנ"ו ס"ס י' וכן הוא במדרש תהלים שם:

או יאמר מה נורא המקום הזה. שראה חורבן ב"ה ואחר כך אמר אין זה כלום כי אם בית אלקים כילה חמתו בעצים ובאבנים לפי שאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה עז"א שאלו שלום ירושלים אז בטוח אתה שישליו אוהביך מאחר שחזק (שם קמז) בריחי שעריך אז בלי ספק ברך בניך בקרבך עומדות היו רגלינו כיון שנתבשר. בשורה טובה טענא ליביה ית רגליה כריסא טענא רגליה בשעריך ירושלים בשעה שעמד בפעם אחת סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה י"ב מלאכים היו עולים ויורדים בסלם י"ב מלאכים המנהיגים אפ החמה הן הן י"ב מרגלאין זה נגד י"ב שבטים ששם עלו שבטים שבטי י"ה להודות בשה ה' כמ"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה ר"ל בב"ה נוכל להשתמש בשם שלם אבל ואנכי לא ידעתי (חבקוק ב) וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ גם הראה לו בענין סלם מלכיות עולות ויו דת ז"ש שמה ישבו כסאות למשפט הם הם ד' קרנות שראה זכריה גם לקבליהון ד' חדשים ז"ש כסאות לבית דוד הם ארבע חדשים לקבליהון ישראל מלאני אלקים עולים תרין ויורדיםתרין ולקיבליהון ארבע גאולות הם ד' מעלות של סלם שאלו שלום ירושלים ששאל יעקב אחי מאין אתם ר' יוסי בר' חנינא פתר קרא בגליות מחרן אנחנו מחרונו של מקום אנו בורחים הידעתם את לבן שמלבין עונותיהם כשלג ישליו אוהביך השלום לו ז"ש יהי שלום בחילך ושלוה בארמנותיך וכל מה שעשה יעקב הכל היו עבור ישראל (ישעיה ט) דבר שלח ה' ביעקב ונפל בדורות הבאים על ישראל ז"ש למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך כשאמר אחי מאין אתם ולמען בית אלקינו אבקשה טוב לך. בג' מקומות היו יושבין הסנהדרין בירושלים ובחיל ובלשכת הגזית נגד זה ג"פ מקום וג"פ זה בפסוק א' ומפורש במזמור כי שמה ישבו כסאות למשפט בג' עולמו"ת כן גם כן כסאות לבית דוד למטה בג' מקומות כי ג' בתי דינים הם שסודם חר"ן ג"פ אלקים וכל א' כלול מע' ז"ס ויצא יעקב מבאר שבע הן הן עיני העדה ע' סנהדרין דלעילא שבאין מע"ב עיינין שיש בשם של י"י כי יש בהוי' כ"ד תגין וכל א' כלול מג' עיינין הרי ע"ב עיינין וז"ס שנקראו סנהדרין עיני העדה שבאין משם של ע"ב שהוא הוי' שיש בה ע"ב עיינין וידוע ששם של ע"ב נחלק על ז' מעלות וילך חרנה סוד חר"ן ג"פ אלקים שבג' עולמות כ"א לכן ג"פ ויפגע במקום נגד ג' מקומות דלעילא ששם סנהדרין יושבים וז"ס סלם מוצב ארצה כשם שישבו כסאות לבית דוד למטה כך שמה ישבו כסאות בשמים בירושלים של מעלה הן הן מלאכי אלקים שבעים שרים של מעלה ע' קתדראין דלעילא מכל ע' קתדראין דלתתא. עמוס ז) והנה י"י ע' נצב עליו נצב על חומת אנ"ך ובידו אנ"ך ז"ש אלקי אברהם אביך שמדתו חסד בגי' ע"ב משם ע"ב גשרים בעולם ז"ש יעקב אכן יש, ה' במקום הזה חשבון אכ"ן הקב"ה הוא אחד ואחר כך כ"ן ע' שרים כן למטה ע' זקנים ומשה על גביהם ושכינה משלמת לע"ב ז"ש ואנכי לא ידעתי שהיא השכינה משלמת חשבון ע"ב גם נרמז כאן שהע' סנהדרין והקב"ה ע"ב הנרמזים במלת אכן הם באין מן שבעה המה ד"ה ב טז) ה) עיניו משוטטות בכל הארץ כי מן שם י"י באים הסנהדרין ז"ש ויצא יעקב מבאר שבע מן שבעה המה עיני ה' אז ראה אכין יש י"י במקום הזה מן ע"ב עיינין של שם י"י הם באים ועליהם אמר מה נורא המקום הזה נגד ע' סנהדרין שישבו במקום עצמו שהוא ירושלים ואחר כך שישבו בהר הכית א' אין זה כי אם בית אלקים נגד לשכת הגזית א' וזה שער השמים ז"ש במזמור נגד ירושלים שאלו שלום ירושלים נגד היושבים בהיל א' יהי שלום בחילך נגד לשכת הגזית שלוה בארמנותיך נרמז בפסוק זה שמתעסק יעקב בשם של ע"ב ויצא עקב מבאר שבע שנחלק על ז' מעלות כידוע למקובלים. וילך חרנה להתעסק בשם של מ"ב שהוא סוד דינים שיש בו גם כן שבעה שמות כי שם של ע"ב הוא בחסד ושם של מ"ב בגבורה ושם של כ"ב ד בתפארת נגד זה אמר ג"פ מקום ויש כ"ב במקום ההוא שהוא המקום השלישי בו סוד של כ"ב. ויחלום והנה סולם בגי' ע"ב מ"ב כ"ב כי שלשתן ירד הם חשבון סולם אז אמר לו הקב"ה שסוד ג' שמות אלו נחלקו על ג' אבות אנכי אלהי אברהם אביך חסד שם של ע"ב ואלקי יצחק גבורה מ"ב הנה אנכי עמך שם שלשתן שבק פרטא ונקט לכללא קמא עמ"ך ע"ב מ"ב כ"ב ולפי ששם כ"ב הוא מדת יעקב ז"ש וכל אשר תתן לי שהיא מדת ת"ת תמן שם של כ"ב עשר אעשרנו לך הרי כ"פ כ"ב סוד יעקב איש ת"ם. במזמור א'ש'א עיני נרמזו ארבעי"ם שתי"ם אותיו"ת עיני על סוד שמות שבאין מן ע"ב עיינין דלעילא אל יתן למוט רגליך על י"ב בנים שלו שנתאחו יחד כי ברא כרעא דאבוהי בזה ידע שנים עשר בנים יהיה לו הנה לא ינום ולא יישן ש'מר ישרא'ל בגי' תפארת כי נתאמתה לו מדה זו שהוא חוט משולש ונתאחו יחד באותו פרק שהוא מדה המשולש באבות כמ"ש מ"ה נור'א המקו'ם הז'ה אברהם גדו'ל יצחק גבו'ר יעקב נור'א וכמ"ש בפסוק על שלש דיעות שבמדרש כמה אבנים נטל יעקב נגד מי שאומר ג' אבנים לקח שרצה להודיע מאחר שהשרה הקב"ה מרכבתו על אברהם חסד יצחק גבורה אם יתאחו אבנים יחד יודע הוא שהיא תפארת מדתו נורא על זה א' מה נורא המקום הזה וכנגד מי שאמר י"ב אבנים לקח אם יתאחו יחד אז יוודע לו שיהי' לו י"ב שבטים לכן אמר אין זה כי אם בית אלקים כי לא אשתלים יעקב לאשראה שכינתא עלי' עד דאוליד בנימין כמ"ש בזוהר פ' ויצא לכן הוצרכה רחל למות באותו פרק שילדה בנימין שנטלה שכינתא ביתי' דיעקב ואידחיה רחל באותו פרק ז"ש אין זה כי אם בית אלקים לנטלא שכינתא ביתי' וכנגד מי שאמר ב' אבנים אם יתאחו יוודע שיעמיד ב' כרובים למטה דוגמת ב' כרובים לעילא הן יוסף ובנימין מן יוסף מדריגות מטטרו"ן והוא נער מן בנימין יצא אליהו שהוא מדריגות סנדלפון שנוטלין תפלתן של ישראל ועושים עטרה ממנו ז"ש וזה שער השמים והנה גם במזמור נרמזו שלשתן כדרך שהם במדרש סדורין נגד י"ב אבנים א' אל יתן למוט רגליך כי עומדות היו רגלינו הן הן הבנים שנקראו כרעא דאבוה בשעריך ירושלים דלעילא י"ב שערים ונתאחו וכנגד שהוא נעשה מדת תפארת לקח ג' אבנים להודיע אם יהיה הוא המדה השלישית מן ז' מדות הבנין ויצא יעקב מבאר שבע מאותן שבע ימי הבנין יעקב הוא השלישי לכן נתנה התורה ביום השלישי שהוא יומא תליתאי ומסיטרי' (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב לכן הראוהו אז מתן תורה שכן דרז"ל והתפארת זה מתן תורה כליל תפארת בראשו נתת לו בעמדו לפניך על הר סיני עז"א (שם קכא) הנה לא ינום ולא יישן "שמר "ישראל בגי' תפאר"ת לכן חסר ו' מן שמ"ר לתשלום חשבון תפארת ישראל גם אותן ב' שעות שנשקעת קודם זמנה נרמז שמ"רישרא"ל א' רומזת על שעה שלימה ונשאר אחר כך חשבון תתר"ף הרי ב' שעות לכן תפארת א' תתר"ף. גם לא ינו"ם ולא ייש"ן נרמז סוד ויי"צר שאד"הר (משלי טז) נרגן מפריד אלוף אכן יש י"י במקום הזה גם אות א' מן אותיות אלמ"ט נתגלה לו לתשלום סל"ם ואית' בתמונה אלף הוא ככב נג"ה לכן נוטריקן אכ"ן אל"ף כ"כב נג"ה והוא סוד יו"י שני עינים של האדם הם שני יודין והאלף באמצע היא ה"ו שהוא סוד לבעל החוטם אני מתפלל ועל כן אמר יעקב אשא עיני אל ההרים אבל מאין יבא עזרי שהוא סוד קו האמצעי שעולה למעלה למעלה עד מקום אי"ן שהוא סוד אל"ף פל"א נור"א תהלות עושה פלא ר"ל מדת נורא מאספת לכל המחנות עד שהוא עושה פלא במופלא ממך בל תדרוש ולפי שיעקב מלבר ולא הגיע עד משה מלגאו אמר אכן יש י"י במקום הזה ולא כמשה שהוא בסוד דעת ז"ש ואנכי לא ידעתי ולא הגיע רק מקום י"ש ולא מקום אין. ז"ש חשבתי שמאין יבא עזרי עד מקום (איוב כח) והחכמה מאי"ן תמצא אבל אינו כן רק עזרי מעם ה' שהוא עושה שמים וארץ מקום חבור שמשא וסיהרא ולא למעלה:

במה אדע כי אירשנה, באיזה זכות. אמר לו בזכות הקרבנות, זהו שאמר קחה לי. ושמות אלו אל"ף דל"ת, יו"ד ה"א אחריו, והכוונה אדון אשר בך הרחמים, כי אברהם לא התנבא במדת רחמים כמשה אלא באל"ף דל"ת, הוא אל שדי, ומה שנקוד יו"ד ה"א אחריו בנקוד אלהים, כבר ידעת שהשם הנכתב אין, רשאין להזכירו אלא בכנוי אל"ף דל"ת או בכנוי אלהים, כשהוא לבדו נזכירנו בכנוי אל"ף דל"ת, והסימן בזה (חבקוק ב) וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ, שלא להזכירו אלא בהיכלו, וכשהוא עם אל"ף דל"ת נזכירו בכנוי אלהים, והכוונה בזה אל הרחמים.