פרשנות מצטטת על חבקוק ג:ד

למרתף גדול של יין. לעיל פסוק ישקני במשל של מרתף שהר סיני היה מסוגל לתורה מראשית הבריאה ושם היתה חבויה עד נתינתה וזהו מ"ש חבקוק ג' אלוה מתימן יבא וגו' עד ושם חביון עוזו היינו בסיני וזהו מ"ש משה קבל תורה מסיני ממש. וכאן הר המוריה לביהמ"ק ולשכינה כך סיני לתורה וזהו מרתף גדול של יין זה סיני:

שהם חביון עוז כל דבר סגולה,

חביונות. חביות קטנות שיכולים להצניעם, לשון ושם חביון עזה (חבקוק ג, ד):

כרשיון. כאשר היה רשות המלך עליהם לבנות הבית, כרשיון לשון רשות מגזרת רשה שהרי מן אבה יאמר אביון ומן צבה יאמר צביון ומן חזה חזיון ומן רעה רעיון מן חבה חביון ומן רשה יאמר רשות כמו מן ענה ענות ומן שבה שבות ומן ראה ראות ומן זנה זנות נמצאו רשות ורשיון באין ויוצאין מגיזרה אחת לפי שער הדקדוק ולשון א' הם, ומנחם חברו ל' ארשת שפתינו ולא דקדק בגיזרתו ואעפ"כ שני פנים הללו קרובים זה לזה במשמעותם:

קרני. זיוי לשון וקרנים מידו לו (חבקוק ג׳:ד׳):