פרשנות מצטטת על חבקוק ג:ז

וטעם ותדבר. עם בי"ת דרך גנאי כמו וידבר העם באלהים גם ימצא לשבח גם בדרך נבואה. יש אומרים כי משה מלך על כוש ולקח כושית והמתרגם אמר שפירתא וטעמו לשון כבוד כאשר יקראו הישמעאלים לזפת הלבן גם אנחנו נקרא העור סגי נהור. והנה לא יתכן שנקרא שם שהוא לשבח להפכו לגנאי ויש אומרים כי כוש בן ימיני הוא שאול וכן הלא כבני כושיים וכבר פירשתיו והישר בעיני שזו הכושית היא צפורה כי היא מדינית ומדינים הם ישמעאלים והם דרים באהלים וכן כתוב ירגזון יריעות ארץ מדין ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית:

על אודות האשה הכושית. היא צפורה שהיא מדינית, ומדינים הם ישמעאלים והם דרים באהלים, כדכתיב (חבקוק ג׳:ז׳-ח׳) ירגזו יריעות ארץ מדין, ואין ביניהם לבן מפני תוקף חמימות השמש. והטעם כי אשה כושית לקח הוא הדבור שדברה מרים, והיו חושבים שלא נמנע משה מהיות עם צפורה אלא בשביל שאינה יפה. ואונקלוס שתרגם אתתא שפירתא, כנוי הוא דרך כבוד, כמו שקורין לעור סגי נהור. ולכך הזכיר והאיש משה ענו מאד כי הכתוב יעיד על ענותנותו שלא ידע בה אם היתה יפה אם לאו כענין הנזכר באברהם אבינו.

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב יַחְזוֹר אֶל הָאֵל הַנִּזְכָּר (במדבר כ״ג:י״ט). יֹאמַר שֶׁלֹּא הִבִּיט הַשֵּׁם אָוֶן וָשֶׁקֶר בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה בָהֶם עָמָל וָכַעַס שֶׁיַּעֲשׂוּ לְפָנָיו, וְעַל כֵּן הוּא עִמָּם וּתְרוּעַת מַלְכוּתוֹ בָּהֶם, כִּי יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אוֹיְבֵיהֶם יִתְגַּבָּר. זֶה דַּעַת ר״א, וְנָכוֹן הוּא. וְיִתָּכֵן עוֹד לְפָרֵשׁ כִּי "אָוֶן" בַּמָּקוֹם הַזֶּה כְּמוֹ ״תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן״ (חבקוק ג ז), וְעָמָל כָּמוֹהוּ, וְכֵן ״תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן״ (תהלים י ז) - כָּזָב וָשֶׁקֶר, כִּי הַדָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה וְלֹא יָבֹא כִּי שֶׁקֶר הוּא יִקָּרֵא אָוֶן וְעָמָל, בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לָאָדָם מִמֶּנּוּ רַק הֶעָמָל. יֹאמַר: הִנֵּה בָרֵךְ לָקַחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, כִּי לֹא הִבִּיט אָדָם בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל אָוֶן וּדְבַר כָּזָב, אֵין בִּטְחוֹנָם שֶׁקֶר וְאֵין תּוֹחַלְתָּם נִכְזֶבֶת, אֲבָל כָּל בִּרְכוֹתֵיהֶם וּבִטְחוֹנָם יִתְקַיְּמוּ לְעוֹלָם, כִּלְשׁוֹן ״הִנֵּה כֹה מַבָּטֵנוּ״ (ישעיהו כ ו), ״וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ מִכּוּשׁ מַבָּטָם״ (שם פסוק ה), וְכֵן ״וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ וְיוֹצְרָהּ מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם״ (שם כב יא) - עִנְיַן בִּטָּחוֹן וְתִקְוָה. וְאָמַר הַטַּעַם כִּי ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ אֲשֶׁר לֹא יְכַזֵּב וְלֹא יִנָּחֵם, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ גִּבּוֹר בּוֹ שֶׁלֹּא יְנֻצַּח לְעוֹלָם, כִּי בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָם מִמִּצְרַיִם הִנֵּה לוֹ תֹּקֶף גָּדוֹל כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם עַל כָּל בְּהֵמָה, וְאֵיךְ לֹא יִתְקַיְּמוּ כָּל בִּרְכוֹתֵיהֶם וְאֵין בָּהֶם נַחַשׁ וְקֶסֶם: