פרשנות מצטטת על חגי א:א

בשנה השנית לצאתם וגו׳. מגיד שמונים השנים ליציאת מצרים ^אהלשון שמונים לאו דוקא, אלא ר"ל שמנו, דאמנם כך נהגו עד זמן בנין הבית ע"י שלמה כדכתיב (מלכים א ו׳:א׳) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים ויבן הבית וגו', ומשנבנה הבית החלו למנות לבנינו, כמש"כ שם (ט') ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה וכו', ולאחר החרבן מנו לחורבנו, כמש"כ ביחזקאל מ' בעשרים וחמש שנה לגלותינו, ואח"כ [ע"פ גזירת המלכים] התחילו למנות למלכים, בשנת שתים לדריוש (חגי א׳:א׳) ובשנת שתים למלכות נבוכדנצר (דניאל ב׳:א׳), בשנת שלש לכורש מלך פרס (שם י') ועכשיו אנו מונין לבריאת עולם. .
(ירושלמי ר"ה פ"א ה"א)

וימת נדב ואביהוא וגו'. ובנים לא היו להם לפי שלא היו להם בנים כיהנו אלעזר ואיתמר במקומם אבל אם היו לנדב ואביהו בנים היו קודמים לאלעזר ואיתמר בכהונה גדולה שכן מצינו (בעזרא ג') שהרי יהוצדק אביו של יהושע היה ויהוצדק ועזרא בני שריה היו דכתיב (לעיל ח') ושריה הוליד את יהוצדק ובעזרא (ה) כתיב עזרא בן שריה ויהוצדק הלך בגולה לבבל וכשעלו מבבל עלה יהושע ושימש ולא שימש עזרא לפי שהיה יהוצדק הבכור וקדמו בין אחיו הבכור כדכתיב בנבואת חגי (ז) יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול:

אף למלכי א"ה אין מונין להם אלא מניסן בששי וכו'. דכתיב בריש חגי בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש היה דבר ה' וגו' וכתיב אח"כ בריש זכריה בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש:

ישוע. הוא יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול חשבונות הללו פעמים הם מכוונים עם חשבונות של מעלה פעמים יש שאינם מכוונים זה כנגד זה ולא דקדק המקרא בחשבונות כל כך אבל הכלל שוה (עיין בעזרא סי' ב' פ"ב וצ"ע יוש"ה) לכאן ולכאן שנאמר כל הקהל כאחד וגו' ועל זה הכלל סמך כותב הספר ולא דקדק בחשבון הפרטיות כל כך והכל מפורש למעלה: