חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃
רש"י
חזקו ידים רפות. כל הנביאים מבשרי ישועה נחמו את ישראל וחזקו את ידיהם הרפות, חזקו ל' משקל כבד ופתרונו חזקו את אחרים ואם היה בא לומר חזקו אתם שידכם רפות היה לינקד חזקו ואמצו (דברי הימים ב ל״ב:ז׳) עכשיו שאומר להם לחזק ולאמץ אחרי' נקוד חזקו אמצו חזקו אל תיראו. זה נקוד חזקו ל' קל חזקו אתם מאליכם כמו שיאמר ליחיד חזק ואמץ (יהושע א׳:ו׳) ולא יאמר חזק:
נתינה לגר
אלהים, עם עמא. לא ת' "ית עמא" משום שמלת "תבוא" שלפני זה, היא בקל (ולא יתכן לבוא אחריה מלה ביחס הפעול וכמ"ש רש"י לחלק בין מאמר משה "כי אתה תבוא" ובין מאמר הקב"ה [יהושע א'] "כי אתה תביא את העם" וע"ד אגב נעיר את עיני הקורא לראות כי ציון המ"מ ברש"י הוא ט"ס, כי ביהושע א' לא נמצא פסוק כזה ורק [שם פסוק י'] נמצא "כי אתה תנחיל את העם" כמ"ש כאן "ואתה תנחילנה אותם" וצ"ל "לקמן פסוק כ"ג").