פרשנות מצטטת על יהושע ד:יא

בששים אלף נכבשה א"י. צ"ע מה דורש ויתכן שדורש פסוק הנה מטתו שלשלמה וכרבנן שדרשו שם על יוצאי מצרים ור"א דורש על אלו שעלו מן הרחצה מן הירדן וכמ"ש יהושע ד' י"א ויהי כאשר תם כל העם לעבור וגו' ויעברו בני ראובן וגו' כארבעים אלף חלוצי צבא שדורש בסמוך וזה ששים גבורים סביב לה וגו' על ששים אלף אלו וראיה לדבר דלקמן פסוק זה שדורש כ"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות לויה וי"ב מחלקות שהם ס' שכוונתו מפסוק זה ששים גבורים וכמ"ש מפורש בריש פסוק זה הנה מטתו וכן כאן ודוק היטב:

שכתב ועוד אמר הרב שיתבאר זה בספר יהושע ובספר שמואל כי לדורות הכהנים חייבין בזו המצוה והם ישאוהו ולא מצאתי הביאור הזה אבל בס' יהושע אומר ויצוו את העם לאמר כו' והכהנים והלוים נושאים אותו כו' והענין שכל השבט כשר למשא הארון והמשפחה ההיא של בני קהת נפקדו עליה במדבר. ואני תמה על הרב בזה שהוא דבר מפורש וכבר ביארו אותו החכמים שאמרו בגמ' סוטה כיצד עברו ישראל את הירדן בכל יום לוים נושאין את הארון והיום נשאוהו הכהנים וזה כמו שביארנו כי בנסעם מן המחנה ביום הראשון נשאו אותו גם הלוים כמ"ש והכהנים והלוים נושאים אותו ויום עברם את הירדן נשאו כהנים לבדם כי כן כתוב ויאמר יהושע אל הכהנים כו' להעשות הנס ע"י הכהנים המקודשים מזרע אהרן עכ"ל. לפי שהרב כתב שבספר יהושע וספר שמואל יתבאר שהכהנים הם החייבין במצוה הזו אמר הרמב"ן שהוא לא מצא הביאור הזה שם, ואמר עוד אבל בספר יהושע כו' כלומר הביאור בדבריו לא מצאתי אדרבה ההפך מצאתי בספר יהושע כו' והילכך חתם ואמר ואני תמה על הרב בזה שהוא דבר מפורש כלומר מפורש שלא כדבריו, והדבר המפורש הזה הוא מה שהביא מפסוק והכהנים והלוים כו'. ובמחילה גדולה ממעלת חכמתו אגב שיטפיה לא דק או ספר מוטעה נזדמן לו שהיה כתוב בו והכהנים והלוים כו' ואינו כן בכל הספרים אשר לפנינו אלא והכהנים הלוים וכן הביאו כל המפרשים ופירשוהו הכהנים שהם מזרע לוי כמו הכהנים הלוים בני צדוק כו', והנה כי כן כשל עוזר ונפל עזור שכתב והענין שכל השבט כשר למשא הארון כו' כלומר כל השבט בין כהנים בין לוים, וזה אינו כן כי שם באותו ענין כלו מתחלה ועד סוף לא הוזכרו לוים כלל אלא כהנים בלבד כי תחלה אמר והכהנים הלוים שאינם זולת הכהנים לבדם כמו שכתבתי ואח"כ אמר ויאמר יהושע אל הכהנים לאמר שאו את ארון הברית וגו' ואתה תצוה את הכהנים נושאי ארון כו' והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי כו' וכן עוד שם כתובים רבים בענין כלם כהנים כתיב בהו וסוף כל סוף ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים וגו'. וכבר נתקיימו יפה דברי הרב שכתב שנתבאר זה בס' יהושע ובודאי ביאור ברור הוא אין למעלה הימנו:

59-61. נמצאו ישראל לצד אחד וארון ונושאיו לצד אחד, נשא ארון את נושאיו והעבירן בירדן. חז"ל פירשו "נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה" (יהושע ד', י"ח) שנתקו כפותיהם לאחוריהם אל החרבה שבעבר הירדן מזרחה, ואח"כ: ויהי כאשר תם כל העם לעבור, ויעבר ארון ה' והכהנים לפני העם (שם ד', י"א), כלומר נישא באויר יחד עם נושאיו. וכל הברייתא בבבלי כאן ל"ה א'. ועיין בפירש"י שם ובפירושו ליהושע ד', י"א ובפי' הרד"ק שם.
ובשמו"ר פל"ו, ד': ותדע שכביכול הוא היה סובלן, בשעה שבאו לירדן שנאמר והירדן מלא על כל גדותיו (יהושע ג', ט"ו), ולא היו יכולין בני קהת לעבור,²כלומר, ולפיכך נצטוו הכהנים לשאת אותו, עיין בפירוש מהרז"ו במקומו. מה עשה הקב"ה, סבלם שנאמר והיה כנוח כפות רגלי הכהנים (שם ג', י"ג). א"ר ברכיה הארון סובל את סובליו, ולא הכהנים סבלוהו אלא הוא סבלן שנ' נתקו כפות רגלי הכהנים. ופי' במת"כ: נתקו. משמע ע"י אחר.³וכן במדרש ריש שה"ש: נבנה. בנוי אין כתיב כאן, אלא נבנה, מלמד שהיתה האבן נושאת את עצמה וניתנה על גבי הדימוס. ובמדרש במ"ר פ"ד, כ': וישלח עוזא אל ארון האלהים (ש"ב ו', ו'), אמר לו הקב"ה ארון נושאיו נשא, עצמו לא כל שכן, דכתיב ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם, נשא ארון נושאיו⁴האגדה על הנשוא שנושא את נושאיו רווחת בספרות שלנו, עיין מ"ש בתרביץ חכ"ז (המוקדש לגרשום שלום), טבת תשי"ח, עמ' 186 ואילך. ובשרידי תנחומא - ילמדנו שפרסם רא"א אורבך בקבץ על יד סדרא חדשה ספר ו' (ט"ז), ירושלים תשכ"ו, עמ' 22: מלך העולם אינו כן, יושב על הכסא ונושא את הכסא וכו'. ובתרביץ הו"ל הראיתי שהדבר נמצא (כמעט מלה במלה) בפפירוס מגי יוני, אלא שהמו"ל לא הבין אותו, עיי"ש. והעניין חביב על הפייטנים, דוגמת הפיוט לר"א הקליר ("וחיות אשר הנה מרבעות לכסא") לקדושת מוסף ר"ה: רם יושב על כסא, נראות נושאות והם נשואות עם כסא. וכ"ה בכמה פיוטים שלו ושל אחרים. ועיין במדרש שה"ש רבה א', ט', שציינתי בתרביץ שם. ועבר וכו'. והוא ע"פ הבבלי כאן ל"ה א'.

על השל. על השגגה, שהיה לו לדרוש קל וחומר, נושאיו נשא בירדן, הוא עצמו לא כל שכן: