וְאֵת֩ שְׁתֵּ֨ים עֶשְׂרֵ֤ה הָֽאֲבָנִים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ מִן־הַיַּרְדֵּ֑ן הֵקִ֥ים יְהוֹשֻׁ֖עַ בַּגִּלְגָּֽל׃
משנת ארץ ישראל
על השלישית הוא אומר – בחתימה השלישית, החותמת את ברכת ה"שופרות" שהיא הברכה השנייה לברכות שמוסיפים בתפילת התענית, הוא חותם: מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה – בשהותו בגלגל (יהושע ד). התשועות לישראל בכניסתם לארץ, ככיבוש יריחו ולאחר מכן העי וכניעתם של הגבעונים, היו בשהות יהושע והעם בגלגל (שם ט). הזכרת הישועה ליהושע משתלבת יפה לאחר הזכרת הישועה בימי משה, ויש בה אף מן ההתאמה לתפילה בשופרות, שכן אף יהושע נענה בשופרות בכיבוש יריחו (רש"י), ואמנם ברכת החתימה ל"שופרות" היא: ברוך אתה ה' שומע תרועה – לשונה קרובה לנוסח חתימת תפילת ה"שופרות" בראש השנה כפי שהיא מצויה לפנינו: "שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים". בסידורו של רב סעדיה גאון126סדור רב סעדיה גאון, עמ' רכה. החתימה בתפילת ראש השנה היא ממש כלשון המשנה שלפנינו127כך אף בסידורים שונים. .
תוספתא כפשוטה
61-65. נמצאת אומ' שלשה מיני אבנים הן, אחד שהעמיד משה על שפת הירדן בערבות מואב, ואחד שנתן תחת מצב רגלי הכהנים, ואחד שהעבירו עמהן. בבבלי ל"ה ב': נמצאת אתה אומר5ברש"י שם: סיפא דברייתא דלעיל היא, אלא משום דתנא בה ועל דבר זה נענש עוזא אפסקיה בכל הני. ומשמע מלשונו שאף "ועל דבר זה נענש עוזא" מגוף הברייתא הוא, ומתוך התוספתא כאן משמע שהוא מדברי התלמוד. שלשה מיני אבנים היו, אחד שהקים משה6עיין בפירש"י ובהגהות הב"ח בגמרא. בארץ מואב, שנא' בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר (דברים א', ה') וכו', ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן, שנא' ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן (יהושע ד', ט'), ואחד שהקים בגלגל, שנאמר ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו' (שם ד', כ'). ולפי זה אינו מונה אלא שני מיני אבנים ביהושע, אחד שהקים יהושע בתוך הירדן ונשארו שם, כמבואר בכתוב, ואחד שהקים בגלגל. ופירש"י: בגלגל. לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קיפלום והביאום לגלגל וקבעום שם. והכוונה ששלשה מיני אבנים שמשו לזכרון לבני ישראל. ועיין באור הברייתא בתשב"ץ ח"א סי' נ"ג. ובכפו"פ פמ"ז, עמ' תרמ"א, דייק מלשון התוספתא כאן שמשה הגיע עד שפת הירדן.
ובירושלמי פ"ז ה"ה, כ"א ע"ד: נמצאת אומר שלשה מיני אבני' הן, אבני המלון, ואבני' שהניח יהושע תחת כפות רגלי הכהנים ואיסטליות (στήλαι) שנתן להן משה. אמר ר' יוחנן7כ"ה בכי"ר ובילקוט כי תבוא במקומו. ובתוספות ל"ה ב', ד"ה שלשה: ר' יצחק, וצ"ל ר"י, כלומר, ר' יוחנן. ולפנינו בירושלמי: ר' חנינן, ושמא צ"ל: ר' חנינ', והוא כסיגנונו בירושלמי מעשרות פ"א ה"ב, מ"ח ע"ד. ובירושלמי יומא פ"א ה"א, ל"ח ע"ג: אמר ר' חנין פשט הוא לן. אבל לעיל שם בירושלמי, ל"ח ע"ב: אמר ר' לעזר בר' יוסי פשט הוא לן. ומכאן שאין הסיגנון מוכיח הרבה. פשוט הוא8כ"ה בכי"ר ובילקוט הנ"ל. ובירושלמי שלפנינו: פשיט לו. ובתוספות הנ"ל בד"ו: פשוט לך. לן ארבעה מיני אבנים הן. אמר ר' סימון בר זביד, ויאות, אין תימר אבני המלון, לשעה היה ונגנזו. אין תימר אבנים שהקים יהושע תחת כפות רגלי הכהנים, משוקעות היו במים.9כלומר, ואין כאן זכרון. אין תימר איסטליות שנתן להן משה, כבר נכנסו עמהן לארץ.10כלומר, ואין כאן זכרון לנסים שבירדן. אלא כן אנן קיימין, באבנים שהקים להן יהושע על גב הירדן. ולפי פשוטו משמע שר' יוחנן מפרש את הפסוק (יהושע ד', ח') "כאשר צוה יהושע" שלקחו י"ב אבנים לזכרון, ועוד: "וישאו וכו' כאשר דבר ה' אל יהושע" (כלומר לעיל ד', ג'), והן אבנים אחרות. ועיין רש"י יהושע ח', ל', ומ"ש בכפו"פ פי"א, הוצ' לונץ, עמ' רל"ח. ועיין סדר עולם רבה פי"א, הוצ' רטנר, כ"ג ע"א, ובהערה י"א שם, ועיי"ש כ"ג ע"ב, ובהערה י"ג שם. ועיין מ"ש יוסף הכהן בקדמוניות ס"ה פ"א סי' ד' (20), שם פ"א י"ט (69). ועיין מ"ש בכר בצופה האנגלי שצויין לעיל, שו' 50–52, ד"ה ולעצם.
ור' יוחנן סובר כמשנתנו (פ"ז סמ"ה) שעל המזבח כתבו את התורה, ואבני המלון הן אבני המזבח שהקים יהושע בהר עיבל, שנטלן והביאן למלון והניחן שם, וכ"ה בתוספתא להלן. ואבני המזבח הרי נגנזו, כמפורש בירושלמי לעיל (עיין מ"ש ע"ז להלן), ובעל כרחך אתה אומר שהאבנים לזכרון היו אבנים מיוחדות שהעמידן על גב (=גף) הירדן, והם האבנים שראו אבא חלפתא ואלעזר בן מתיא וכו', כלעיל, שו' 52. ועיין מ"ש ביפה מראה.
ובירושלמי פ"ז ה"ה, כ"א ע"ד: נמצאת אומר שלשה מיני אבני' הן, אבני המלון, ואבני' שהניח יהושע תחת כפות רגלי הכהנים ואיסטליות (στήλαι) שנתן להן משה. אמר ר' יוחנן7כ"ה בכי"ר ובילקוט כי תבוא במקומו. ובתוספות ל"ה ב', ד"ה שלשה: ר' יצחק, וצ"ל ר"י, כלומר, ר' יוחנן. ולפנינו בירושלמי: ר' חנינן, ושמא צ"ל: ר' חנינ', והוא כסיגנונו בירושלמי מעשרות פ"א ה"ב, מ"ח ע"ד. ובירושלמי יומא פ"א ה"א, ל"ח ע"ג: אמר ר' חנין פשט הוא לן. אבל לעיל שם בירושלמי, ל"ח ע"ב: אמר ר' לעזר בר' יוסי פשט הוא לן. ומכאן שאין הסיגנון מוכיח הרבה. פשוט הוא8כ"ה בכי"ר ובילקוט הנ"ל. ובירושלמי שלפנינו: פשיט לו. ובתוספות הנ"ל בד"ו: פשוט לך. לן ארבעה מיני אבנים הן. אמר ר' סימון בר זביד, ויאות, אין תימר אבני המלון, לשעה היה ונגנזו. אין תימר אבנים שהקים יהושע תחת כפות רגלי הכהנים, משוקעות היו במים.9כלומר, ואין כאן זכרון. אין תימר איסטליות שנתן להן משה, כבר נכנסו עמהן לארץ.10כלומר, ואין כאן זכרון לנסים שבירדן. אלא כן אנן קיימין, באבנים שהקים להן יהושע על גב הירדן. ולפי פשוטו משמע שר' יוחנן מפרש את הפסוק (יהושע ד', ח') "כאשר צוה יהושע" שלקחו י"ב אבנים לזכרון, ועוד: "וישאו וכו' כאשר דבר ה' אל יהושע" (כלומר לעיל ד', ג'), והן אבנים אחרות. ועיין רש"י יהושע ח', ל', ומ"ש בכפו"פ פי"א, הוצ' לונץ, עמ' רל"ח. ועיין סדר עולם רבה פי"א, הוצ' רטנר, כ"ג ע"א, ובהערה י"א שם, ועיי"ש כ"ג ע"ב, ובהערה י"ג שם. ועיין מ"ש יוסף הכהן בקדמוניות ס"ה פ"א סי' ד' (20), שם פ"א י"ט (69). ועיין מ"ש בכר בצופה האנגלי שצויין לעיל, שו' 50–52, ד"ה ולעצם.
ור' יוחנן סובר כמשנתנו (פ"ז סמ"ה) שעל המזבח כתבו את התורה, ואבני המלון הן אבני המזבח שהקים יהושע בהר עיבל, שנטלן והביאן למלון והניחן שם, וכ"ה בתוספתא להלן. ואבני המזבח הרי נגנזו, כמפורש בירושלמי לעיל (עיין מ"ש ע"ז להלן), ובעל כרחך אתה אומר שהאבנים לזכרון היו אבנים מיוחדות שהעמידן על גב (=גף) הירדן, והם האבנים שראו אבא חלפתא ואלעזר בן מתיא וכו', כלעיל, שו' 52. ועיין מ"ש ביפה מראה.
מלבי"ם
השאלות
(ל - לב) במצוה הזאת יש שלש שטות לחז"ל, וכולם קשים להסכימם עם פשט הכתובים, כי באשר צותה התורה (פ' תבא) שביום עברם את הירדן יקימו אבנים וישידו אותם בשיד ויבנו מהם מזבח ויכתבו עליהם את דברי התורה, ובספר יהושע נזכר בסימן ד' שהקים האבנים בגלגל, ופה נזכר שבנה המזבח בהר עיבל, לכן יש דעה אחת (משנה סתמית בסוטה לב א) כי בו ביום שעבר את הירדן באו להר עיבל ובנו מזבח, וכתבו התורה על האבנים וקפלו את הסיד, וחזרו בו ביום ולנו בגלגל. ועל זאת הרבה הרי"א שאלות. א] שא"כ היה מעשה נסים ללכת ולשוב ששים מיל ביום א' ולכתוב ביום ההוא כל דברי התורה ולבנות המזבח, ולמה לא הזכירו הכתובים נסים האלה? ב] מדוע לא נזכר ספור זה במקומו?. הדעת השנית הוא בירושלמי (שם פ"ז ה"ג) דעת ר"א ששני גבשושית היו אצל גלגל, שקראו לאחד בשם הר גריזים ולשני בשם הר עיבל, וגם ע"ז יפלא מדוע לא כתב מעשה זו במקומו בפרט במקום שנוכל לטעות שעשה שלא כתורה שצותה שבנין המזבח וכתיבת התורה יהיה תיכף ביום עברם?. הדעה הג', בסנהדרין (דף מד) אמר רב שילא א"ל ה' ליהושע קום לך, אתה גרמת לך, אני אמרתי והיה ביום אשר תעברו את הירדן והקמות לך אבנים גדולות ואתם רחקתם ששים מיל, בתר דנפק אוקי רב אמורא עליה ודריש כאשר צוה ה' את משה כן עשה יהושע, לפ"ז לדעת רב שילא היה מעשה זו ימים אחרי העברת הירדן ומיושבים כל הקושיות רק שיקשה איך עבר יהושע על דברי משה, ויפלא איך שם רב העקוב למישור במה שדרש כאשר צוה וכו' כן עשה יהושע והלא לא כן עשה, והו"ל לבאר דבריו שהיה נס כדעה א' או גבשושית כדעה ב'?
(ל - לב) במצוה הזאת יש שלש שטות לחז"ל, וכולם קשים להסכימם עם פשט הכתובים, כי באשר צותה התורה (פ' תבא) שביום עברם את הירדן יקימו אבנים וישידו אותם בשיד ויבנו מהם מזבח ויכתבו עליהם את דברי התורה, ובספר יהושע נזכר בסימן ד' שהקים האבנים בגלגל, ופה נזכר שבנה המזבח בהר עיבל, לכן יש דעה אחת (משנה סתמית בסוטה לב א) כי בו ביום שעבר את הירדן באו להר עיבל ובנו מזבח, וכתבו התורה על האבנים וקפלו את הסיד, וחזרו בו ביום ולנו בגלגל. ועל זאת הרבה הרי"א שאלות. א] שא"כ היה מעשה נסים ללכת ולשוב ששים מיל ביום א' ולכתוב ביום ההוא כל דברי התורה ולבנות המזבח, ולמה לא הזכירו הכתובים נסים האלה? ב] מדוע לא נזכר ספור זה במקומו?. הדעת השנית הוא בירושלמי (שם פ"ז ה"ג) דעת ר"א ששני גבשושית היו אצל גלגל, שקראו לאחד בשם הר גריזים ולשני בשם הר עיבל, וגם ע"ז יפלא מדוע לא כתב מעשה זו במקומו בפרט במקום שנוכל לטעות שעשה שלא כתורה שצותה שבנין המזבח וכתיבת התורה יהיה תיכף ביום עברם?. הדעה הג', בסנהדרין (דף מד) אמר רב שילא א"ל ה' ליהושע קום לך, אתה גרמת לך, אני אמרתי והיה ביום אשר תעברו את הירדן והקמות לך אבנים גדולות ואתם רחקתם ששים מיל, בתר דנפק אוקי רב אמורא עליה ודריש כאשר צוה ה' את משה כן עשה יהושע, לפ"ז לדעת רב שילא היה מעשה זו ימים אחרי העברת הירדן ומיושבים כל הקושיות רק שיקשה איך עבר יהושע על דברי משה, ויפלא איך שם רב העקוב למישור במה שדרש כאשר צוה וכו' כן עשה יהושע והלא לא כן עשה, והו"ל לבאר דבריו שהיה נס כדעה א' או גבשושית כדעה ב'?