פרשנות מצטטת על יהושע ה:ד

זו היא מילה. שנקראת דבר שנאמר (יהושע ה, ד) זה הדבר אשר מל יהושע (שוחר טוב). ומילה נתנה אחר עשרים דור ונקמטו תשע מאות ושמונים דור, שחיתה מצות מילה ראויה לינתן אחר אלף דור:

הוא אשר דבר ה' לאמר היכן דיבר ונקדש בכבודי (שמות כט מג) אל תקרי בכבודי אלא במכובדי אמר לו משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של הקב"ה והייתי סבור או בי או בך עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך לשון רש"י (רש"י על ויקרא י׳:ג׳) ממדרש רבותינו (ויק"ר יב ב) ואם כן יהיה טעם ונקדש בכבודי שיהיה קדוש בעיני כל העם ובמכובדי וידעו כי אני שוכן בו ורבי אברהם גם כן אמר הוא אשר דבר ה' לאמר כבר אמר לי השם שיראה קדושתו בקרובים אליו כטעם רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה (עמוס ג ב) וכאשר אראה בם קדושתי זו אז אהיה נכבד על פני כל העם וייראו ממני ואם כן הוא דבור לא נכתב כי השם הודיעו דרכיו שכך המדה הזאת לפניו ולדעתי בדרך הפשט אין צורך לכל זה כי דבר השם גזרותיו ומחשבותיו וענין דרכיו והדבור יאמר בכל אלה דברתי אני עם לבי (קהלת א טז) חשבתי מחשבה זו וזה הדבר אשר מל יהושע (יהושע ה ד) זה הענין על דבר הכסף (בראשית מג יח) וכן ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה' (שם כד נא) גזר וכמוהו באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון (מלכים א טז לד) והנה אמר משה המקרה הזה הוא אשר גזר השם לאמר אל לבו בקרובי אקדש שלא יהרסו אל קדושתי ועל פני כל העם אכבד שיהיו נוהגים כבוד במשכני:

והזורה. היה ראוי להיות תחת הרי"ש קמץ גדול, ובאה מלה זרה כמו ולנה בתוך ביתו (זכריה ' ד'), והנה הזורה פעולה, כמו כי מולים היו (יהושע ה' ד') סוגה בשושנים (שיר השירים ז' ג'), היא מגזרת ויזר את הגזה (שופטים ו' ל"ח), כי מי שיזרנה אז תבקע הצפעוני ויצא אפעה, כמו אפעה ושרף (ישעיהו ל' ו'):