פרשנות מצטטת על יהושע ה:י

על דעתי' דר"י ק"ך מול הלכו באותו יום. פירשתי בקונט' מהירדן עד הר גריזים ק"ך מול וכ"פ הי"מ. וקשה דבבבלי בפרקין דף ל"ו תניא בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום עברו את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יתר מששים מול ע"כ ותימא לומר דפליגי במציאות. ונ"ל דלא פליגי דאף הירושלמי סובר דאין מהירדן להר גריזים כי אם ששים מיל אלא דאיהו קחשיב גם החזרה דמקרא דיהושע משמע דלנו בלילה שלאחר שעברו הירדן בגלגל שהוא סמוך אצל הירדן דכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון ויתנו בגלגל בקצה מזרח יריחו וכתיב וישאו י"ב אבנים כשאר דבר ה' וגו' ויעברו עמם אל המלין ויניחום שם. והיינו המלון שלנו בו הלילה כמפרש שם לעיל מיני'. וכתיב בתרי' ואת י"ב האבני' האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל. ש"מ שחזרו מה"ג וה"ט בו ביום ולנו סמוך לירדן. והיינו ק"ך מיל. ועוד ראיה שחזרו לגלגל בו ביום שהרי בגלגל נמולו כמפורש בקרא וכתיב וישבו תחתם במתנה עד חיותם וכתיב בתרי' ויחנו ב"י בגלגל ויעשו את הפסח בי"ד ש"מ שבעשרה בניסן יום עברם הירדן נמולו שיש ג' ימים עד י"ד. ובבבלי לא קחשי' כי אם ההליכ'. והבן כי דבר נאה ומתקבל הוא:

מכאן שמלן בראשונה. וכשם שבשניה אחר שמלו עשו הפסח מיד כמפורש ביהושע ה' כך בראשונה קודם הפסח מלו מכאן שבראשונה מלו היינו בפסח ראשון במצרים:

בפסח גלגל - ביהושע:

ערל - שנטמא במת מקבל הזאה וטהור מטומאת מת ליגע בקדשים ויליף מהכא דכתיב (יהושע ה׳:י׳) ויעשו את הפסח בגלגל דמשמע שעשאוהו כהלכתו במילה בטהרה ורובן ערלים היו במדבר דכתיב (שם) לא מלו ואמרינן ביבמות בעשרה בניסן שעברו את הירדן לא מהול משום חולשא דאורחא אלא בחד סרי הוא דמהול ואשתכח דטמאי מתים שהיו בהם שהרי רובן טמאי מתים היו שמתו אבותיהם כל ארבעים שנה במדבר ונטמאו בהם ואם לא קבלו הזאה ונטהרו בערלותן אין להם שהות להזות משמלו דהא צריך להפריש שלשה ימים בין הזאה להזאה רביעי חמישי וששי וכאן אי לא הזו עד יום אחד עשר בניסן הזאה ראשונה לאחר שמלו תו לא מטי זמן הזאה שניה עד יום חמשה עשר וביבמות איתיה להא דרבי יוחנן בפרק הערל (יבמות דף עא:):