פרשנות מצטטת על יהושע ז:י

וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״הוּא״, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא בְּמִלְחֶמֶת הָעַי, כְּשֶׁנָּפַל מִיִּשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וְנָפַל יְהוֹשֻׁעַ עַל פָּנָיו, אָמַר אֵלָיו ה׳ ״קוּם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נוֹפֵל עַל פָּנֶיךָ״ (יהושע ז:י), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מד.) שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו: ״אַתָּה גָּרַמְתָּ, שֶׁלֹּא יָצָאתָ עִמָּהֶם״, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״הוּא עֹבֵר״, פֵּרוּשׁ, הַדָּבָר תָּלוּי שֶׁיַּעֲבֹר הוּא בְּעַצְמוֹ לְפָנֶיךָ וְלֹא שְׁלוּחוֹ.

ויענו בני חת. א"ר אלעזר כמה קולמסין נשברין וכמה דיו משתפכין לכתוב עשרה פעמים בני חת בתורה ללמדך שכל מי שמברר חלקו של צדיק מעלה עליו הכתוב כאילו קיים חמשה חומשי תורה. וכי האי גוונא דריש בהגדה גבי ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים. ופריך וכי אלישע הכהן אוכל בכורים היה אלא כל המביא דורון לתלמיד חכם מעלה עליו הכתוב כאלו בנה בית המקדש ומביא בכורים וכן גבי חרם עכן כתיב חמשה פעמים גם לומר שכל המועל בחרם כאלו עבר על חמשה חומשי תורה. ד"א קח אות ראשונה ואות אחרונה מכל תיבות של סופי חמשה חומשי תורה ויעלו חרם. ב"מ של במצרים דסוף בראשית מ"מ של מסעיהם דסוף אלה שמות ס"י של סיני דסוף ספר ויקרא י"ו דיריחו דסוף ספר במדבר סיני י"ל של ישראל דסוף אלה הדברים הרי חרם:

ויפל משה ואהרן. א"ר אלעזר, לא הכל נענין בקריעה ולא הכל בנפילה ^הר"ל יש לך אדם שאינו נענה מן השמים עד שמצטער כ"כ עד שקורע בגדיו ויש נענה רק בנפילת אפים, וכדמפרש. , משה ואהרן בנפילה, דכתיב ויפל משה ואהרן על פניהם, יהושע וכלב בקריעה, דכתיב ויהושע בן נון וכלב בן יפונה קרעו בגדיהם ^ודייק ודריש למה כתיב במשה ואהרן שנפלו על פניהם וביהושע וכלב שקרעו בגדיהם, והוא כי נפילת אפים היא בערך תפלה מועטת מקריעת בגדים, ולכן מי שהוא יותר חשוב לפני המקום די לפניו שיענה בתפלה בנפילת אפים, ומי שאינו חשוב ביותר אינו נענה עד שמצטער כ"כ עד שקורע בגדיו, ולכן משה ואהרן נפלו על פניהם ויהושע וכלב קרעו בגדיהם, יען כי לא היו במדריגות שוות. ודעת חד מ"ד בגמרא דיהושע הא והא עביד, דס"ל דמה דכתיב ויהושע וכלב וגו' כולל גם מעשה הקודמת של משה, והיינו שגם נפלו על פניהם וגם קרעו בגדיהם.
והנה יש להעיר בזה ממה דכתיב ביהושע ז' ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך הרי דנענה בנפילת אפים, וי"ל דאחרי מות משה נעשה ערכו ומדריגתו גבוה, וכמ"ש בר"ה כ"ה ב' יפתח בדורו כשמואל בדורו. –
ודע דכל ענין זה איירי ביחיד המתפלל על הצבור, אז יש נ"מ איך יעשה, אבל במקום שכל הקהל מתפללים כאחד מותר לכל אחד להתפלל בנפילת אפים, משום דלהענות כל אחד על עצמו א"צ זכות יתירה כמו אחד על הצבור, וכן די בזה באחד המתפלל לעצמו, ובזה ניחא מנהגינו שמתפללים בנפילת אפים, ועיין באו"ח סי' קל"א. .
(תענית י"ד ב׳)

כי הוא יעבר. אִם יַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם יִנְחֲלוּ, וְאִם לָאו לֹא יִנְחֲלוּ; וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁשָּׁלַח מִן הָעָם אֶל הָעַי וְהוּא יָשַׁב, "וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי וְגוֹ'" (יהושע ז') וְכֵיוָן שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו אָמַר לוֹ "קֻם לָךְ" – קם לך כְּתִיב, אַתָּה הוּא הָעוֹמֵד בִּמְקוֹמְךָ וּמְשַׁלֵּחַ אֶת בָּנַי לַמִּלְחָמָה, לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ? לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לְמֹשֶׁה רַבְּךָ אִם הוּא עוֹבֵר עוֹבְרִין וְאִם לָאו אֵין עוֹבְרִין (ספרי):