פרשנות מצטטת על יהושע ז:כה

וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מֶ֣ה עֲכַרְתָּ֔נוּ יַעְכֳּרְךָ֥ יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּרְגְּמ֨וּ אֹת֤וֹ כָל־יִשְׂרָאֵל֙ אֶ֔בֶן וַיִּשְׂרְפ֤וּ אֹתָם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּסְקְל֥וּ אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִֽים׃

טוב הלבנון

שיעכרני מל' יעכרך ה' היום הזה (יהושע ז׳:כ״ה):
שאל רבBookmarkShareCopy

הון עשיר

מקדימין. נראה דרמז לנו בלשון זה, דדוקא כשלא הרגו נהרגין, דאז הוו הם מקדימין, וחוץ אלאותה מיתה קאי ולא אמקדימין. והתי"ט בשם רש"י ישב הלשון בדרך אחר:
סנהדרין מתחיל בדלת ומסיים בהא, כי ד' מיתות שנמסרו לב"ד הם מיתות העוה"ז הנברא בהא דווקא (מנחות כט:), כמשאז"ל (דף מג:) בעכן על פסוק (יהושע ז, כה) יעכרך ה' היום הזה. היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעוה"ב:
סליק מסכת סנהדרין. בה ארבעה מיתות דרין:
דין העד ובעל דין דין דיין ודין מורין.
גם דין יושבים בדין הנה הם בסנהדרין:
שאל רבBookmarkShareCopy

חזקוני

אין זה כי אם בית אלקים פי׳‎ המקום הזה אני מכיר כי התפללתי בו כמה פעמים וידעתי כי הר המוריה בא לכאן ואחרי שמקום המקדש בא לכאן אקרא אני לעיר בית אל בזכות בית המקדש שבא לתוכה, כדכתיב ויקרא למקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר, והר המוריה חזר למקומו, אך האבן אשר שם מראשותיו שהיתה מהר המוריה נשארה שם בלוז להיות לאות ולעדות ששם קפץ הר המוריה וגם לוז חזר למקומו ויעקב והאבן עמו כדכתיב ויקח את האבן וגו׳‎ ומשם עמד יעקב בבקר ממשכבו ללכת חרנה, ואין לומר שבחרן עמד יעקב ממשכבו שהרי כתיב בסמוך וילך ארצה בני קדם. וכתיב בתריה ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו, ובשובו מבית לבן בנה עליה מזבח כדכתיב בפרשת וישלח ויבא יעקב לוזה הוא בית אל, ויבן שם מזבח ויקרא למקום ויצב יעקב מצבה מצבת אבן ויסך עליה נסך ויקרא שם המקום בית אל.
שאל רבBookmarkShareCopy