פרשנות מצטטת על יהושע טו:ד

שיוצא ועוקם וכו'. לא ידעתי ליישב הלשון מה שאמר 'שיוצא ועוקם לצד צפונו של עולם', ואיפכא הוי ליה למימר 'ויוצא ועוקם לצד דרומו של עולם'. וכן בכל מקום שזכר אחריו 'מתפשט המצר ומרחיב לצד צפון', היה נראה לומר 'מתפשט המצר ומרחיב לצד דרום'. ומה שאמר אחר זה 'ומשם והלאה נתקצר המצר ונסב לצד דרום', ראוי להיות 'צד צפון', כי מאחר שהמצר הזה הוא מצד דרומי, אם הולך ועוקם לצד דרום – הוא מרחיב, ואם עוקם לצד צפון – הוא מתקצר המצר. ועיין בספר יהושע (טו, ד-ה) בפירוש רש"י, ושם תמצא כמו שאמרתי למעלה:

צדך השמאלי. לשומרון. צדך הימני. ליהודה לפי שיהודה בדרומה של ארץ ישראל כמה שנא' ואחותך הגדולה שומרון היושבת על שמאלך (לקמן טו טז) ואף בספר יהושע תחם מצר שבט יהוד' כל מצר הדרומי:

(ח) כי נצטדק שרשו "צדק" והטי"ת במקום תי"ו התפעל, כמו "ויצטירו" (יהושע טו ד) מגזרת וציר אמונים (משלי יג יז) הצטיידנו (יהושע ט יב) מגזרת צדה לדרך: