וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃
פירוש מהרז״ו
וקוץ זה כלב. וקוץ משמע שכבר נזכר למעלה ולא נזכר כלל. ע"כ דורש שכבר נזכר בפסוק ולאשחור הנ"ל שהוא נקרא קוץ שקצץ מרגלים. והנה בתורה מפורש שענין מרגלים היה כלב בן יפונה. ודעת חז"ל בגמרא ומדרש שכלב בן יפונה הוא כלב בן חצרון ונקרא בן יפונה על שפנה מעצת מרגלים ולבד כל השמות שדרש עליו המדרש נקרא עוד הקנזי גמרא שם וראיה פשוטה לדברי חז"ל שבאותה פרשה של וכלב בן חצרון בד"ה ב' כתוב שם בפסוק מ"ט ובת כלב עכסה ומפורש ביהושע ט"ו ובשופטים א' שעכסה היתה בת כלב בן יפונה. ושם בד"ה א' ד' פסוק ט"ו שמדבר מכלב בן יפונה לא זכר את בתו ושמה הרי שהם אחד. אמת ונכון:
מלבי"ם
פילגש כלב מעכה ילד שבר. המפ' נדחקו מאד, ולדבריהם בא ילד תחת ילדה, ומ"ש שנית ותלד הוא מיותר? ולדעתי, ר"ל שאיש ששמו שבר הוא עם אשתו תרחנה, ילד את מעכה פילגש כלב, ששבר ותרחנה אשתו היו מפורסמים בימים ההם, ובתם הנולדה להם היתה פילגש לכלב מחשיבותו, ועז"א ואת תרחנה, שמעכה היתה חשובה מצד אביה שבר, ומצד שילד אותה את תרחנה, שהיתה מגדולי היחוס, ומעכה (בת שבר ותרחנה) פלגש כלב ילדה את שעף אבי מדמנה, שמאתו יצאו בני מדמנה, וגם ילדה את שוא שהיה אבי מכבנא ואבי גבעא (גם י"ל שמלת את הוא מן השם שהיה שמו את שוא, כמ"ש למעלה פסוק י"ח בשם ואת יריעות, שנמצא מלת את שהוא שם. וכן י"ל שמ"ש ואת תרחנה, היה שם האשה את תרחנה, ור"ל שבר ואשתו את תרחנה ילד את מעכה פלגש כלב), וגם היא ילדה את עכסה בת כלב. והנה מצאנו (יהושע טו, טז) שכלב בן יפונה הי"ל בת ששמה עכסה, ומזה משמע כדעת חז"ל שפה מדבר מכלב בן יפונה, ושמן פסוק מ"ו ואילך חזר אל כלב בן יפונה שדבר ממנו בפסוק י"ח לדעת חז"ל. ולדרך הפשט שמדבר פה מכלב אחי ירחמאל, היה גם לו בת ששמה עכסה, ועל שמה נתן גם כלב בן יפונה שהיה אחריו לבתו שם עכסה:
רש"י
ובת כלב עכסה. עתה מתחיל לראש ומקדים בעכסה משום שהיתה אשת עתניאל כדכתיב שם ויאמר כלב אשר יכה קרית ספר וגו':