וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף עֶקְרוֹן֮ צָפוֹנָה֒ וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ שִׁכְּר֔וֹנָה וְעָבַ֥ר הַר־הַֽבַּעֲלָ֖ה וְיָצָ֣א יַבְנְאֵ֑ל וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל יָֽמָּה׃
הכתב והקבלה
ומחה על כתף ים כנרת. ומחה מלשון התמחות והפסד צורה, כלפי מה שאמר ותאר הגבול שכרונה (יהושע ט״ו:י״א) ותאר מצפון ויצא עין שמש (שם י"ח) כלומר שהיה לו איזה תאר ממשי, אם תאר עגול או רבוע או זוית, נגד זה אמר כאן ומחה על כתף ים כנרת דהיינו כשהגיע אל הים אז נמחה תאר הגבול שבמים א"א לעשות איזו צורה (ערלאֶשען), רש"פ: