פרשנות מצטטת על יהושע טו:לד

[יג] עיין יהל אור, ולפלא על הרשב"ם שכתב "והמפרשים שם עיר טועה", הלא היא דעת ר' חנין ושד"ל פי' ג"כ שהוא שם מקום, וכתב ומה שהקשה רשב"ם כי כתוב (למטה פ' כא) בָעינים בקמץ להורות על ה"א הידיעה, א"כ איננו שם פרטי, לא יקשה כלל, כי ביהושע טו לד מצאנו "הָעינם" בה"א והוא בלא ספק שם עיר ואפשר שנקראת העיר "עינים" ע"ש שני מעינות מים, ולפיכך היתה מקבלת ה"א הידיעה:

ותכס: פעל. כסתה עצמה או פניה. בפתח עינים: שם מקום (ראב"ע) והיא העיר הנקראת העינם (יהושע ט"ו ל"ד) והיא עיר סמוכה לצרעה ואשתאול (שם שם ל"ג) וצרעה ואשתאול סמוכות לתמנה (שם י"ט מ"א ומ"ג) א"כ העינם סמוכה לתמנה. גם מצאנו כי העינם סמוכה לעדולם (שם ט"ו ל"ד ול"ה) וחירה היה עדולמי. ומה שהקשה רשב"ם כי כתוב (למטה פסוק כ"א) בעינים בקמץ להורות על ה"א הידיעה, א"כ איננו שם פרטי, לא יקשה כלל, כי ביהושע מצאנו העינם בה"א והוא בלא ספק שם עיר. ואפשר שנקראת העיר עינים ע"ש שני מעינות מים, ולפיכך היתה מקבלת ה"א הידיעה, כמו שהעיר ר' שלמה לעוויזאן בבית האוסף. ויחשבה לזונה: עין רש"י ורד"ק.

ותשב בפתח עינים. א"ר אלכסנדרי, מלמד שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו, מקום שכל עינים צופות לראותו ^יגע"פ מדת הכנסת אורחים שהיתה רגילה הרבה בביתו, כמש"כ בפ' וירא. ונראה דדריש כן משום דזולת מקום זה לא מצינו בשום מקום שם מקום הנקרא עינים, וזהו טעם כל הדורשים בדרשא זו ובהבאה. , ר' חנין אמר רב, מקום הוא ששמו עינים, וכן הוא אומר (יהושע ט״ו:ל״ד) תפוח והעינים ^ידיש להעיר שאינו מביא ראי' לדעתו זו, אחרי דבכתוב שם מבואר דמקום זה הי' סמוך לעיר עדולם, וכאן בפרשה מבואר שבא יהודה עד איש עדולמי, א"כ היו שני המקומות סמוכים, ומכוונים הענינים, ודו"ק. , רבי שמואל בר נחמני אמר, שנתנה עינים לדבריה כשתבעה, אמר לה שמא נכרית את, אמרה ליה גיורת אני, שמא אשת איש את, אמרה ליה פנויה אני, שמא קיבל בך אביך קדושין, אמרה ליה יתומה אני, שמא טמאה את, אמרה ליה טהורה אני ^טווזהו הפי' שנתנה עינים לדבריה, כלומר, שנתנה דוגמא ופתח היתר להספיקות ששאל וכדמפרש, וע"ע מענין אגדה זו בחא"ג מהרש"א. .
(שם שם)