פרשנות מצטטת על יהושע טו:מה

שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וגו'. אַתֶּם רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי, כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת, קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. דֻּגְמָא הִיא זוּ: אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי בְמַעֲשַׂי וְנָאָה אֲנִי בְמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי, וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים, אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה". וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת "בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם" עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל "וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת", כְּמוֹ "עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ":

ורבינו הקדוש התיר בית שאן מאותם המקומות כו'.
לא בא רבינו למנות המקומות שהתיר רבי מפני שנשתנה שמן וכיו"ב אלא בא לבאר המפורשים בכתוב בשופטים א' ולא הוריש מנשה בית שאן כו' וישם את הכנעני למס ותרגם יונתן מסקי מסין. וכן כתוב שם וילכד יהודה כו' את אשקלון כו' לכן מביא כי הערים האלה לא כבשו עולי בבל ובטלה קדושתן. ואף כי בית שאן היו מסקי מסין כיו"ב אמר בירושלמי שביעית פרק ו' ר"א בעי ולא מבעלי [מיסין] כצ"ל הוו כו' סבר ר"א כמי שנתכבשו פי' דכיון דהיו למס הוי כאלו כבשו אותן יוצאי מצרים. ובגמ' מגילה אמרו דעקרון זו קסרין ורבי התיר. אך זה אינו מפורש בכתוב רק בשם עקרון וילכד יהודא כו' את עקרון כו' יהושע ט"ו יעו"ש. ורבינו בהלכה ט' חשיב אחלב מן סוריא ואין זה אחלב שכתוב בשופטים סימן א' ויעוי' יהושע סי' י"ט במטה אשר ואכמ"ל.

ובנותיה. ר״ל הכפרים וכן עקרון ובנותיה (יהושע טו):