פרשנות מצטטת על יהושע ט:יב

ואם טמאים היו. החולין והמעשר ראשון שנפלה בהן תרומה טהורה, דהשתא לא מצי למעבדינהו תרומת מעשר על מקום אחר. מפריש עליו תרומת מעשר וימכרנו לכהנים, ויאכלום הכהנים נקודים, פירוש ביובש כמו יבש היה נקודים (יהושע ט׳:ה׳):

והנה במסרה לחמנו ארבעה במקרא. (א) כי לחמנו הם. (ב) זה לחמנו חם ביהושע. (ג) לחמנו נאכל ושמלתנו וכו'. (ד) בנפשנו נביא לחמנו וכו'. ויהיה הענין כי לחמנו המיוחד הוא המן כך הם לנו. ולא כאשר טרם חם המן מן השמש כי אם כאשר המן שהוא זה לחמנו חם מהשמש שהוא כאשר חם השמש ונמס כן הגוים האלה בפנינו. כלחמנו הוא המן בעת שהוא חם כן ימסו לפנינו. ואם היו שומעים לא היה עוד גלות כי אם היה נכנס משה אתנו ותמיד לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש הכל משלנו. אך עתה בעונותינו בנפשנו נביא לחמנו על יד החרבן. והוא מאמרם ז"ל כי אם היה משה נכנס עם ישראתל לארץ לא היה גלות וידוע כי על יד מרגלים לא נכנס כמ"ש ז"ל פ' חלק שנשאר להביא עמו דור המדבר משל וכו':

(ח) כי נצטדק שרשו "צדק" והטי"ת במקום תי"ו התפעל, כמו "ויצטירו" (יהושע טו ד) מגזרת וציר אמונים (משלי יג יז) הצטיידנו (יהושע ט יב) מגזרת צדה לדרך:

מה נצטדק. לְשׁוֹן צֶדֶק, וְכֵן כָּל תֵּבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ צָדִ"י וְהִיא בָּאָה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִתְפָּעֵל אוֹ נִתְפָּעֵל, נוֹתֵן טֵי"ת בִּמְקוֹם תָּי"ו, וְאֵינוֹ נוֹתְנָהּ לִפְנֵי אוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְסוֹד הַתֵּבָה אֶלָּא בְאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת הָעִקָּר, כְּגוֹן נִצְטַדָּק מִגִּזְרַת צדק, וְיִצְטַבַּע מִגִּזְרַת צבע, וַיִּצְטַיָּרוּ מִגִּזְרַת וְצִיר אֱמוּנִים, הִצְטַיַּדְנוּ מִגִּזְרַת צֵדָה לַדֶּרֶךְ. וְתֵבָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ סָמֶ"ךְ אוֹ שִׁי"ן, כְּשֶׁהִיא מִתְפָּעֶלֶת, הַתָּי"ו מַפְרֶדֶת אֶת אוֹתִיּוֹת הָעִקָּר, כְּגוֹן וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב (קהלת י"ב), מִגִּזְרַת סבל; מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא (דניאל ז'), וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי (מיכה ו') מִגִּזְרַת שמר; וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל (ישעיהו נ"ט), מִגִּזְרַת מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל (איוב י"ב), מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי (שמות ט"ו), מִגִּזְרַת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה (ירמיהו י"ח):

מנוער. נתעורר בשרו מן הנוער שהוא מנוער ומשונק (בייסורי) חליו ואין לתיבה זו דמיון במקרא ולפי העניינים הוצרכנו לפרשו כמשמעות הענין והפותרו בלשון רפש ואומר הטי"ת נתוספ' בו כמו (בראשית מד) נצטדק טועה הוא מאוד כי אין טי"ת מתוספת בתיבה כי אם בלשון מתפעל או נתפעל ובתיבה שיסודה צד"י ולא בשאר תיבות כמו צדק ונצטדק וכמו צרוע (ויקרא יג) נצטרע, ציר נאמן, וילכו ויצטיירו, צדה הצטיידנו (יהושע ט׳:ד׳):