פרשנות מצטטת על יהושע יא:א

וַיְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף׃

מצודת דוד

אשר מלך בחצור. טרם לכד יהושע את חצור, ומה שכתבו ביהושע (יא י), הכה בחרב, על חצור הוא חוזר ולא על מלכה, כי אחר שלכדו שלחו לנפשו, ומלך בחרושת הגוים, והוא מקום מה נמצא בה כל מלאכת חרש ואומן:
שאל רבBookmarkShareCopy

פירוש מהרז״ו

והיכן נתכנסו לחצור. כמ"ש יהושע י"א ויהי כשמוע יבין מלך חצור וגו' ויצאו הם וכל מחניהם וגו' ויועדו וגו' ויבאו ויחנו וגו'. והנה אצל ויחנו יחדו מפורש אל מי מרום. אך מ"ש תחלה ויועדו לא פי' להיכן. וזהו ששואל והיכן נתכנסו. ומ"ש לחצור אע"פ שאינו מפורש כן למוד הוא מענינו שתחלה כתיב ויהי כשמוע יבין מלך חצור וישלח וגו' בודאי שאספם אליו לחצור. וממ"ש כי חצור לפנים ראש כל הממלכות האלה. וע"כ שרפה יהושע כי שם נתכנסו. ומ"ש דכתיב רק הערים העומדות על תלם הוא ראיה על עיקר המאמר שבקשו לרדוף ולא הניחם הקב"ה. ונ"ל דדייק המדרש מ"ש הערים העומדות על תלם לא שרפם ומשמע שהערים שאינם עומדות על תלם שרפם והדבר בהפך שאשר שרפם אינם עומדות על תלם ואשר לא שרפם עומדות על תלם. ועוד דמשמע שהרבה ערים שאינם עומדות על תלם שרפם ואח"כ אמר זולתי חצור לבדה שרף יהושע. והם בכ"מ. והכריע שמ"ש העומדות על תלם פירושו שישבו ולא רדפו גם לא באו לחצור. ולמוד מכאן שהיה חתת ה' עליהם. אך חצור שרף על שנתוועדו שם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ן

אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם – לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב שְׁמוֹ כִּי אֵין צֹרֶךְ, אֲבָל הִזְכִּיר סִיחוֹן וְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי בִּשְׁמוֹתָם, בַּעֲבוּר כִּי הָיוּ יְדוּעִים בִּגְבוּרָה וְלָהֶם שֵׁם בַּגּוֹיִם, לְהוֹדוֹת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כִּי עָשָׂה עִמָּנוּ לְהַפְלִיא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדוֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״ (תהלים קלו יז-כ). וּמִנְהַג הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר שֵׁם גְּדוֹלֵי הַמְּלָכִים אֲשֶׁר יָרַשְׁנוּ אֶת אַרְצָם, כְּעִנְיָן שֶׁהִזְכִּיר בִּיהוֹשֻׁעַ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי: אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַיִם, וְהוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, וּפִרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת, וְיָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ, וּדְבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן (יהושע י ג), וְיוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְיָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר (שם יא א), וּשְׁאָר הַמְּלָכִים הִזְכִּירָם בְּמִסְפָּר (שם יב ט-כד) לֹא בְּשֵׁמוֹת. וְאָמַר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם״ כִּי נִסְכְּמוּ כָּל עַמּוֹ עִם אֲדוֹנֵיהֶם בַּמֵּאוּן הַזֶּה:
שאל רבBookmarkShareCopy