פרשנות מצטטת על יהושע י:ג

וַיִּשְׁלַ֨ח אֲדֹנִי־צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶל־הוֹהָ֣ם מֶֽלֶךְ־חֶ֠בְרוֹן וְאֶל־פִּרְאָ֨ם מֶֽלֶךְ־יַרְמ֜וּת וְאֶל־יָפִ֧יעַ מֶֽלֶךְ־לָכִ֛ישׁ וְאֶל־דְּבִ֥יר מֶֽלֶךְ־עֶגְל֖וֹן לֵאמֹֽר׃

שד"ל

וישלח מלך אשור, במלכים כתוב כי חזקיה שלח אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא, ושמלך אשור קבע עליו שלש מאות ככר כסף ושלשים ככר זהב, ושחזקיה נתן את כל הכסף הנמצא בית ה' ובאוצרות בית המלך, וישעיה השמיט כל זה שלא היה מענין כוונתו בהגדת הספורים האלה, ואנשי חזקיה השלימו הספור בספר דברי הימים למלכי יהודה, והוסיפו המקראות האלה בספר ההוא, ומשם הועתקו בםפר מלכים אמנם איך היה ששלח מלך אשור את חילו על ירושלם אחר שכבר קבע מס על חזקיה וחזקיה נתן לו? רלב"ג אומר כי אחר שנתן חזקיה את כל הכסף הנמצא באוצרות בית ה' ובאוצרות בית המלך למלך אשות שב למרוד בו ולא נתן לו מדי שנה בשנה זה המס הכבד ששם עליו, עד כאן לשונו, וזה לא יתכן, כי הכל היה לפי הכתוב בשנה אחת היא שנת י"ד, וסנחריב לא חזר לארצו אחר שקבל את הכסף, ואח"כ שב אל ארץ יהודה, אבל מלכיש שהיא מערי יהודה (יהושע י' ג' וט"ו ל"ט) אשר היה צר עליה כשתפש את כל ערי יהודה הבצורות שלח את רבשקה ירושלימה, ודון יצחק אומר כי סנחריב עשה במרמה תחילה קבל את הכסף, ואח"כ עלה עליו על המרד שמרד בו לפנים, במות אחז אביו. ואני אומר כי הכסף אשר נתן חזקיה למלך אשור לא הספיק לתשלום הסך אשר פסק עליו, וזו היתה בעיני סנחריב מרידה בו.
שאל רבBookmarkShareCopy

ברכת אשר

"ויצא מלך סדם ומלך עמרה" וגו'. זו הפעם הראשונה ששמתי לב, שחמשת המלכים אינם נקראים בשם בעוד שהארבעה נקראים בשמם ובשם עירם־מדינתם. וצ"ע. וכאן לא כמו למעלה (פס' ב) שבו אמנם גם הם נקראים גם בשמם וגם על שם עירם. (פ' לך תשס"ה) ור' דעת מקרא שהעיר כי כך נהג הכתוב גם בספר יהושע (י, ג), שתחילה מונה את חמשת מלכי האמורי לשמותיהם ולעריהם, ובגוף מעשה המלחמה מונם לעריהם בלבד (שם שם, ה).
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ן

אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם – לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב שְׁמוֹ כִּי אֵין צֹרֶךְ, אֲבָל הִזְכִּיר סִיחוֹן וְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי בִּשְׁמוֹתָם, בַּעֲבוּר כִּי הָיוּ יְדוּעִים בִּגְבוּרָה וְלָהֶם שֵׁם בַּגּוֹיִם, לְהוֹדוֹת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כִּי עָשָׂה עִמָּנוּ לְהַפְלִיא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדוֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״ (תהלים קלו יז-כ). וּמִנְהַג הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר שֵׁם גְּדוֹלֵי הַמְּלָכִים אֲשֶׁר יָרַשְׁנוּ אֶת אַרְצָם, כְּעִנְיָן שֶׁהִזְכִּיר בִּיהוֹשֻׁעַ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי: אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַיִם, וְהוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, וּפִרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת, וְיָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ, וּדְבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן (יהושע י ג), וְיוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְיָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר (שם יא א), וּשְׁאָר הַמְּלָכִים הִזְכִּירָם בְּמִסְפָּר (שם יב ט-כד) לֹא בְּשֵׁמוֹת. וְאָמַר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם״ כִּי נִסְכְּמוּ כָּל עַמּוֹ עִם אֲדוֹנֵיהֶם בַּמֵּאוּן הַזֶּה:
שאל רבBookmarkShareCopy