וּמִמַּ֨טֵּה־דָ֔ן אֶֽת־אֶלְתְּקֵ֖א וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶֽת־גִּבְּת֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
רמב"ן
מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ – גַּם זֶה עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (בבא בתרא קכ״ב) מֵאֵת בָּתֵּי הָאָבוֹת שֶׁנָּחֲלוּ הַרְבֵּה יִקְחוּ הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר ״לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם״ (במדבר ל״ג:נ״ד). אֲבָל הַשְּׁבָטִים שָׁוִים הָיוּ בַּנַּחֲלָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁתִּמְצָא בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (פרק כ״א) שֶׁאֵין מִסְפַּר הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ לַלְוִיִּם שָׁוֶה לְשִׁבְטֵיהֶם, מִפְּנֵי שִׁנּוּי הֶעָרִים הָיָה, שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבוֹת זוֹ מִזּוֹ, כִּי בְּשׁוּמָא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי נָתְנוּ מִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן וּבִנְיָמִין עָרִים י״ג, וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אָשֵׁר וְנַפְתָּלִי וַחֲצִי מְנַשֶּׁה י״ג, וְאֵלּוּ מְרֻבִּים עַל הָרִאשׁוֹנִים בְּמִנְיָנָם. וְנָתְנוּ מִמַּטֵּה אֶפְרַיִם עָרִים אַרְבַּע, וּמִמַּטֵּה דָן עָרִים אַרְבַּע, וְהָיוּ בְּנֵי דָן כִּפְלַיִם כִּבְנֵי אֶפְרָיִם: