פרשנות מצטטת על יואל ד:יז

מִצְרַיִם וְגוֹ׳. סְמָכָן זֶה לָזֶה לְפֻרְעָנִיּוֹת אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאִלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא הָיְתָה אֱדוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא:טז) ״כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב יוֹאָב עַד הַכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם״ וּכְתִיב (שם יז-כא) ״וַיִּבְרַח אֲדַד הוּא וַאֲנָשִׁים אֲדוֹמִיִּים וַיִּמְצָא הֲדַד חֵן בְּעֵינֵי פַרְעֹה וְגוֹמֵר וַהֲדַד שָׁמַע כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו וְגוֹמֵר״ וּבָאַחֲרוֹנָה ״וַיְהִי לְשָׂטָן לִשְׁלֹמֹה״ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אֲכַלֶּה זוֹ וָזוֹ:

נובלת עָלֶהָ, נובלת מפאת עָלֶהָ, וכן ותאבדו דרך (תהלים ב' י"ב) (ראב"ע) כלומר נובלת מצד עָלֶהָ שנובל, וכן ותרדנה עינינו דמעה (ירמיה ט' י"ז) מרוב ירידת הדמעות כאלו העינים עצמן יורדות. וכן יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב (יואל ד' י"ז), וכן רק הכסא אגדל ממך בראשית מ"א מ').