פרשנות מצטטת על יונה א:ג

בדין פסוקא ממולאים בתרשיש כו' מה גלים כו'. וביפה מראה הביא נוסחת החזית בדין פסוקא ידיו גלילי זהב הוה אמר כו' מה גלים כו', ונראה שכן צריך לומר באמת, דאי גרסינן בדין פסוקא ממולאים בתרשיש על כרחך שמפרש תרשיש לשון ים כדכתיב ביונה לברוח תרשישה א"כ הוה ליה לסיים מה הים הזה בין כו' וכדאיתא בירושלמי, וכן הביא האות אמת כאן בשם נוסח אחר, ועוד ראיה לנוסחת יפה מראה שהרי המדרש כאן דרש אחר זה ממולאים בתרשיש זה התלמוד. ועל כל פנים לפי נוסחת היפה מראה צריך לומר שרבי יוחנן לא שמע מחנניה דרש זה על פסוק ידיו גלילי זהב, דאי שמע מאי חידש רבי יוחנן על שמועתו, אלא לא שמע ממנו רק שבין כל דבור ודבור היו כתובים פרשיותיה של תורה ולא ידע רבי יוחנן מאיזה פסוק דרש חנניא זה עד שהגיע לדין פסוקא ידיו גלילי זהב אז הבין שדרש זה מפסוק זה ואמר יפה למדני חנניא כו'. אבל לפי הנוסחא שכתוב לפנינו יש לפרש ששמע ממנו דרש זה על פסוק ידיו גלילי זהב וכנזכר לעיל, ורבי יוחנן כד הוי מטי לסוף פסוקא ממולאים בתרשיש ראה הכרח יותר על דרש דחנניא אמר יפה למדני חנניא כו':

ויש לך לדעת כי מכאן נברא ולכאן חזר משסרח וגורש מגן עדן הוא שכתוב לעבוד את האדמה אשר לוקח משם, וכאן נתישב והעמיד תולדותיו וזהו שאמר קין הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה והוסיף עוד ואמר ומפניך אסתר כלומר ממקום שכינתך, והוא כלשון שכתוב (תהלים כד) מבקשי פניך (שם כז) את פניך ה' אבקש (שם קה ד) בקשו פניו תמיד, וזהו שהזכיר ויצא קין מלפני ה' כלשון האמור ביונה הנביא (יונה א ג) ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה', שהיתה כונתו לצאת מן המקום שהשכינה שורה שם כדי שלא תחול עליו רוח נבואה ושלא יצווה ללכת בשליחות ההוא.

עד פה תבוא. ודרש כן מדכתיב עד פה תבא ופה ישית ולא פירש עד איזה מקום ומאחר שלא פירש הרי שהוא מפורש בתיבות אלו עד פה עכו. כי פה וכה משמעות אחד להם. ופה ישית יפו. ומ"ש ולא תוסיף היינו באורך אבל ברוחב פליגי. שמות ערים אלו מפורשים בתורה ונתנו לדרוש עכו בשופטים ב' ל"א אשר לא הוריש את יושבי עכו יפו בריש יונה ובד"ה ב' בט"ו ים יפו ודורשים עכו עד כה ופה ישית פה:

גויתו כתרשיש - דיחזקאל תרשיש ים ששמו תרשיש כדמתרגמינן (יחזקאל א) תרשיש כרום ימא מראה הים וכתיב (יונה א) אניה באה תרשיש:

על ים יפו. פי' על חוף הים כמו וירד יפו דיונה: