פרשנות מצטטת על יונה ד:יא

וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה׃

תוספות יום טוב

דברי ר"א. גמ'. קסבר אפשר לצמצם וקרובה. ואפילו קרובות. פירש"י כמו ובהמה רבה (יונה ד') וכתב הר"ב ואין כן הלכה אלא שתיהן מביאין עגלה אחת בשותפות. והכי אמרינן בבכורות פ"ב דף י"ח דקסברי א"א לצמצם ויביאו בשותפות ויתנו ביניהן ויאמרו אם זו היא הקרובה הרי היא שלהן. ואלו יקנו להם חלקם במתנה. ואם אלו וכו':
שאל רבBookmarkShareCopy

ברכת אשר

רשב"ם ד"ה כי מראש צורים אראנו וכו'. לדבריו, הטעם שאין הקב"ה רוצה לקלל את ישראל, הוא מספרם הגדול - אין הקב"ה רוצה להרוס עם רב כל כך ולכן אין הוא מרשה לבלעם לקלל את העם. וההשוואה בין בני ישראל לאנשי נינוה מפתיעה ויפה. רשב"ם מוכיח מספר יונה שמספר גדול של תושבים מהווה סיבה לאי־ענישתם, למרות רשעותם - "ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו" (יונה ד, יא). (פ' בלק תשנ"ו)
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ואימא - הא דכתיב בהמת הלוים בהמות טובא משמע כדאשכחן בנינוה (יונה ד) ובהמה רבה אלמא בהמה טובא משמע:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

טובא משמע - אם עמד על שתיהן בדין א' כולן קרינן ביה בגניבתו כדכתיב (יונה ד) ובהמה רבה וגו' והדגה אשר ביאור (שמות ז׳:י״ח):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וקסבר - נמי קרובה דכתיב בקרא אפילו קרובות במשמע כמו ובהמה רבה (יונה ד) דאס"ד אי אפשר לצמצם אין כאן קרובה אלא אחת ואנן הוא דלא ידעינן הי מינייהו והוה ליה למימר יביאו עגלה בשותפות ויתנו אם שלנו קרובה חלקכם יהא קנוי לנו ואם עירכם קרובה חלקנו יהא קנוי לכם:
שאל רבBookmarkShareCopy