פרשנות מצטטת על יחזקאל א:טו

ומעתה צריך שתתבונן כי תשע מראות הללו הם תשע אספקלריאות, ואין הכונה על תשע ספירות כי אין נבואת הנביאים כלן זולתי משה אלא מתוך העשירית, ועל כן האספקלריאות הללו הם מדרגות של נבואה זו, למעלה מזו, כענין האמור (ביחזקאל א׳:ד׳) רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל, אופנים וחיות רקיע שעל ראשי החיות, דמות כסא, דמות כמראה אדם, הנה בכאן תשע מראות שהזכיר עליהם תחלה וארא מראות אלהים, ואחר התשע משיגים העשירית שהיא כמראה אדם. אבל נבואתו של משה רבינו ע"ה היה מתוך אספקלריא המאירה, ומעתה צא ולמד מה בין נבואתו של משה לשאר הנביאים כלם, והבן זה. ועוד אגיד לך כי יש מן החכמים הסוברים כי תשע מראות האלה הן תשע מראות של חיות הקדש בתשעת הגלגלים, כי הנביא יחזקאל ע"ה נפתחו לו השמים והם תשעה הגלגלים וראה בגלגל התשע המקיף ארבע חיות המרכבה אשר שם הקרובים לכבוד, ומתוך זוהר שלהן התקיף והעצום נראה בכל רקיע ורקיע דמות ארבע חיות גם כן, ועל זה דרשו רז"ל בבריאה של מעשה בראשית, הארץ התחתונה יש בה חיות הקדש ואופנים וכסא הכבוד והיא הדום רגליו של הקב"ה, שנאמר (ישעיהו ס״ו:א׳) והארץ הדום רגלי, ואמרו זה על רצפת גלגל הלבנה, ועל זה כתוב (יחזקאל א׳:ט״ו) והנה אופן אחד מארץ, ותרגם יונתן מלרע לרום שמיא, כי ראה מראה זו גם בשטח גלגל הלבנה, וכן בכל גלגל וגלגל מכל התשעה יש דמות ארבע חיות, ומתוך זוהר ארבע חיות העליונים שבגלגל העליון המקיף, ומפני תוקף זוהר המראות שהשמונת הגלגלים לא היה כח לנביא להסתכל ולראות בדמות ארבע חיות המרכבה שבתשיעי המקיף הקרובות לכבוד, לא בפני אדם ולא בחשמל המקיף את הכסא ולא בענן המבדיל בין הכבוד ובינו, לפי שאור המראות שבשמונת הגלגלים מונע אותו מלהשיג זה. וכדי לרמוז על תשע מראות האלו שבתשעת הגלגלים שהמציאם הקב"ה לכבוד יעקב החקוק במרכבה, נכתב בכל המקרא תשע פעמים עבדי יעקב, ודבר זה מרמזי התורה.

(מג) וכשהוא משקיף על הארץ מרכבותיו על האופנים. ענינו נראה כשהוא משגיח למטה במעשה התחתונים [שזהו לשון ירידה הכתובה בענינים אלו כמ"ש בזהר נח (עה:) ת"ח וירד ה' לראות נחית מקודשא לחולא לאשגחא. והכוונה מבריאה לעולמות שלמטה ע"ש בכל המאמר], אז יורד במרכבותיו על האופנים בעשייה^[ט]וז"ש ביחזקאל וארא החיות והנה אופן א' בארץ (ועי' בז"ח שה"ש (נ' ע"ב) מה שדרשו על לשון זה) שעל שמראה יחזקאל הי' ביצירה, ששם החיות לכן עליהם אמר לשון וארא, כאדם שרואה דבר העומד לפניו בשוה, ועל האופנים אמר והנה אופן אחד בארץ, ר"ל למטה ממדריגתו אז בשעת המראה שעלה ליצירה:, ולשון משקיף דתני הכא, נראה שרומז לפרש מ"ש (שמות י) וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים, דהיינו שאז כביכול נתגלה וירד בכבודו להשגיח למטה בעשיי' בכדי להפרע ממצרים, ורכב על האופנים שבעשיי' כרוכב על דבר שהנרכב בטל בכחותיו אל הנהגת הרוכב עליו, וכן כאן ע"י זה בהשגחה פרטי' של כבודו ית' בעשי', בטלה מעשה חיל פרעה ורכבו והוסר כח אופן מרכבותיו (שהוא חד סמך גלגלא דאתפקד עליי' [שהוא ס"ם שבגי' אופן] דאיתבר חילי' כמ"ש בזוהר בשלח (מח: מט.) בזה ע"ש), וז"ש ויהם, ע"י קול גלגלי המרכבה כדתני הכא ומקול זעקת גלגלי המרכבה כו' וכמ"ש (תהלים עז) קול רעמך בגלגל כו', ובים משתעי קרא כמ"ש שם לעיל מיני' גאלת בזרוע עמך כו' ראוך מים כו ובתרי' בים דרכך כו':

בכל לבבך ובכל נפשך. הלב הוא הדעת והוא כנוי לרוח המשכלת כי היא המרכב' הראשונה וכן חכם לב קונה לב: