פרשנות מצטטת על יחזקאל א:טז

כמראהו וכשיעורו הראשון. הרמב"ן מפרש דברי רש"י שרוצה לומר כי "עיניו" מלשון "כעין הבדולח" (במדבר יא, ז). והקשה הרא"ם, דלא מצינו לשון זה בלשון רבים רק בלשון יחיד, ואפשר כי לכך פירש רש"י תרתי 'במראהו ובשיעורו הראשון', כלומר דהאי "בעיניו" לשון רבים, רוצה לומר בכל עין שלו, דהיינו מראה ושיעור, וזהו "בעיניו". אבל קשה, דאיך יפול לשון "עין" על השיעור, דלא ימצא רק על המראה – "כעין הבדולח", "כעין תרשיש" (יחזקאל א, טז), ויש לומר, דרש"י סובר דלשון "עין" נאמר על כל דבר שהוא דומה לדבר, דאף על גב דעיקר לשון "עין" נאמר על הצבע, מפני שהעין רואה הצבע לכך אמר "כעין תרשיש", וכיוצא בזה הרבה על לשון צבע, מפני שהעין רואה מראה הדבר, מכל מקום יבוא זה הלשון על כל דבר שהם שוים, אף כי אינם שוים במראה. וכך יש לפרש "בדד עין יעקב" (דברים לג, כח), ותרגם אונקלוס (שם) 'כעין ברכתא דיעקב', ואמר זה הלשון על דברים הדומים. וזה הלשון גם כן שמשו חכמים בו – 'מעין הברכות', כך יש לפרש:
אמנם יש לפרש גם כן דברי רש"י שפירש "בעיניו" כמשמעו, רוצה לומר עיני הכהן. ומפני שאמר "והנה הנגע עמד בעיניו", רוצה לומר באותו ראיה שראה אותם תחלת הנגע. וצריך לומר 'כמראהו וכשיעורו הראשון', דאם לא כן מאי "בעיניו" דקאמר, אלא רוצה לומר שהנגע עומד באותה ראיה שבתחלה. והוצרך לומר שניהם, שאם לענין השעור, לכתוב 'לא פשה ולא חסר'. ואם לענין המראה, לכתוב 'לא כהה', ומדכתיב "עמד בעיניו", רוצה לומר במראה ובשעור, וזה נכון:
ומה שהוצרך למכתב אחר זה "ולא פשה", ולא סגי במה שכתוב "והנגע עומד בעיניו" דמשמע גם כן שלא פשה (קושית הרא"ם), כדי שתידוק מיניה דווקא 'הא אם פשה טמא מוחלט', ולא תידוק שאם העז טמא מוחלט, דאף אם העז אינו טמא מוחלט אלא אם פשה (נגעים פ"א מ"ג). וזהו שכתוב אחריו "והסגירו שנית", הא אם פשה – טמא מוחלט, לאפוקי אם העז – אינו טמא מוחלט. והדיוקא דמראיתו, לומר הא אם כיהה, והיינו כיהה מארבע מראות, שיצא מכלל קרום ביצה, והיא יותר כהה ממנה, הוא טהור. אבל אם היה תחלה כשלג ונעשה כהה עד קרום ביצה, אינו טהור:

וע"ד הקבלה ונתתי שלום בארץ, יבטיח הכתוב שיתן יסוד עולם מחובר בארץ שבבראשית, כי עם זה יתברך העולם, והוא כענין שכתוב (קהלת ג׳:י״א) גם את העולם נתן בלבם, כי הלב הוא הארץ, וזה מבואר, כי על כן אמר בארץ בלבם כי הכל בכל כאשר יהיה האופן בתוך האופן, ולפי שהשפע בא אל היסוד מהנצח וההוד שהם למודי ה' והם המשפיעים בה על כן אמרו רז"ל תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, והוכיחו זה ממה שכתוב (ישעיהו נ״ד:י״ג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך.

גויתו כתרשיש - דיחזקאל תרשיש ים ששמו תרשיש כדמתרגמינן (יחזקאל א) תרשיש כרום ימא מראה הים וכתיב (יונה א) אניה באה תרשיש:

דבר דבור על אפניו. על כנו ודוגמתו נשאתי אימיך אפונה (תהלים פח) מבוססת ומיושבת בקרבי ואין זה מגזרת אופן וגלגל (ישעי' כח) שאלו כן היה נקוד פת"ח תחת הפ"א כמו האופנים ולא יפול בו נקודת חטף קמץ:

כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: כְּעוֹבַד גִּלְגְּלֵי מֶרְכָּבָה, אוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפַן שְׁתִי וָעֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּיחֶזְקֵאל, בַּמֶּרְכָּבָה גָבוֹהַּ.