וּדְמ֞וּת עַל־רָאשֵׁ֤י הַחַיָּה֙ רָקִ֔יעַ כְּעֵ֖ין הַקֶּ֣רַח הַנּוֹרָ֑א נָט֥וּי עַל־רָאשֵׁיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃
מצודת דוד
על ראש הכרובים. הם ארבע חיות המרכבה וכן נאמר שם ודמות על ראשי החיה רקיע (לעיל א) וקראם כרובים כי תינוק הוא בל׳ ארמי רביא ותואר מראה גוף כל החיות היו בדמות בן אדם כמ״ש וזה מראיהן דמות אדם להנה (שם):
רבנו בחיי
ותמצא פסוק אחד באור לכל זה (תהילים קכ״ז:ב׳) כן יתן לידידו שנא כי הוא יתעלה יתן לאוהביו בשעת השינה מה שמשיגים משכימי קום מאחרי שבת אחר היגיעה והעמל שעדיין הם אוכלים בעצבון, וא"כ שוא למשכימים לכל אותו טורח כי מה שהם מוצאים אחר הטורח נותנו הקב"ה לאוהביו בשעת השינה בלא טורח, ומה שכתוב (במדבר י״א:ז׳) בו ועינו כעין הבדולח יורה שהוא מתולדת האור העליון שכתוב בו (יחזקאל א׳:כ״ב) כעין הקרח הנורא, והבדולח פירשו בו שהוא יהלום הנקרא פירל"א שהיה חקוק בה זבולן וכן כתוב בספר מכלול בשרש בדולח, והיה המן יורד כמין מטר דק וכענין שכתוב (תהילים קמ״ז:ט״ז-י״ז) כפור כאפר יפזר משליך קרחו כפתים ועל כן פירש דוד ע"ה (שם עח) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח, וכתיב (שם) וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו, וזה יורה כי האור העליון נתגשם ברצון הקב"ה ולכך קראו דוד ע"ה דגן שמים והזכיר עוד שהמטיר אותו בפתיחת דלתיו, כי כן מצינו באור העליון (יחזקאל א׳:א׳) נפתחו השמים ואראה מראות אלהים. ותמצא בכאן בפרשת המן ה' פעמים מן כנגד מה שהזכיר בפרשת בראשית ה' פעמים אור וזהו לרמוז כי המן הוא תולדת האור והאור יסוד המן, וכשם שנברא האור ביום ראשון כך תחלת ירידתו של מן היה ביום ראשון, ודרשו (תהילים ע״ח:כ״ה) לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת אוכלים דברי ר"ע אמר לו ר' ישמעאל טעית וכי מלאכי השרת אוכלים לחם והלא נאמר (דברים ט׳:ט׳) לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי, אלא לחם אבירים לחם שנבלע באברים, ומזה דרשו רז"ל מחספס בגימטריא רמ"ח אברים, ומכאן שלא היו צריכין לנקביהם שהרי מזונם היה נבלע ברמ"ח אברים שלהם שהיו אוכלים, וכן דרשו רז"ל עוד בפסוק (במדבר י״ד:י״א) עד אנה ינאצוני העם הזה וגו' בכל האותות אשר עשיתי בקרבו, מהו בקרבו בבני מעים שלהם שהיו אוכלים ולא היו מוציאים כלום.
אבן עזרא הקצר
ולדעת אלה האבנים אין לנו דרך, רק הגאון פי' אודם מאדום והאבנים שהם אדומות הם רבות, ופי' פטדה כרצונו בלא ראיה, וברקת מגזרת ברק, ורבות הנה ככה, ונופך שחור, מגזרת ותשם בפוך (מ"ב ט ט) וזה רחוק, גם ספיר אבן לבנה, מעדות לבנת הספיר (למעלה כד י), ולא פירש נכון, ויהלום, אמר הגאון כרצונו בלא ראיה, ויותר קרוב היה להיותו מגזרת והלמה סיסרא (שופ' ה כו), והיא אבן הולמת כל האבנים, וי"א כי "אחלמה" אבן שתולדתה להראות חלומות, והגאון אמר כי ישפה בתמורת השי"ן בסי"ן בלשון קדר וכלנו נמשש קיר כעורים, והאמת שלא נוכל לדעתם, והנה בחלק יוסף השהם שממנו אבני האפוד, והנה הוא חשיב כנגד כל ישראל, כאשר הודעתיך, והנה אבני האפוד ואבני החשן לזכרון לכסא ולרקיע הכתוב בספר יחזקאל שהוא על ראשי החיות: