פרשנות מצטטת על יחזקאל א:כד

אני אל שדי. נתנה מצות מילה בשם הזה לפי שכחו וגבורתו של אדם תשש במילה. וכמו שדרשו רז"ל יִצְפֹּון לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה (משלי ב ז) זו מילה שהצפינה הקב"ה לעשרים דור שהרי מאדם ועד אברהם היו כ' דור. והשם הזה הוא נזכר בגבורה כענין שכתוב כקול מים רבים כקול שדי. ומפני שלא תאמר החותך בשרו כחו תשש ושונאיו קמים עליו. לכך אמר לו אני אל שדי אני מספיק לך כח וגבורה שתתגבר על שונאיך אתה וכל זרעך הנימולים:

אל שדי. שם התואר וטעמו תקיף וכן "כקול שדי" (יחז' א כד) "והיה שרי בצריך" (איוב כב כה), כי טעמו כטעם "ושית על עפר בצר" (שם כב כד), ושַדָי על משקל לבי דוי (איכה א כב, ורבים פירשוהו מגזרת שודד שהוא מנצח ומתגבר, וטעם להזכיר השם הזה בפרשה הזאת לירא אברם וימול, והנכון כי השם הנכבד והנורא נקרא כנגדו וזה שם התואר כנגד המעשה, כי העולם עומד על אלה שני השמות, והמבין סוד השם יאמין:

וכתב רבינו חננאל ז"ל כי נתנה מצות מילה בשם הזה לפי שכח גבורתו של אדם תשש במילה, וכמו שדרשו רז"ל (משלי ב׳:ז׳) יצפון לישרים תושיה, זו מילה שהצפינה הקב"ה לעשרים דור, שהרי מאדם ועד אברהם עשרים דור, והשם הזה הוא נזכר בגבורה, כענין שכתוב (יחזקאל א׳:כ״ד) כקול מים רבים כקול שדי. ומפני שלא תאמר החותך בשרו כחו תשש ושונאיו קמים עליו, לכך אמר לו אני אל שדי, אני מספיק לך כח וגבורה שתתגבר על שונאיך, אתה וכל זרעך הנמולים.