וְאַתָּ֤ה בֶן־אָדָם֙ קַח־לְךָ֣ לְבֵנָ֔ה וְנָתַתָּ֥ה אוֹתָ֖הּ לְפָנֶ֑יךָ וְחַקּוֹתָ֥ עָלֶ֛יהָ עִ֖יר אֶת־יְרוּשָׁלִָֽם׃
אבן עזרא הקצר
ויראו את אלהי ישראל. אין זה במראה העין, כי אם בדרך נבואה, וכן ואראה את ה' (ישעי' ו א) אעפ"י ששם כתוב ראו עיני (שם שם ה), וטעם ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, הוא הכסא, וביחזקאל כמראה אבן ספיר (יחז' א כו) אדומה, והעד שכתוב במגלת איכה, ספיר גזרתם (איכה ד), כי בראשית הפסוק אמר משלג גם מחלב, וכנגדם פנינים וספיר ואל יקשה עליך אבני החשן בעבור אֹדֶם, כי יש אדום כדם, ואדום כירק וזה הוא הספיר, והגאון אמר שספיר לבנה, והעד לבנת הספיר, ולא אמר כלום, כי לבנת איננה מגזרת לבן, כי אם מגזרת קח לך לבנה (יחז' ד א), והראיה כי אמר יחזקאל כאבן, והראיה הגמורה שאמר כמעשה כי מה צורך למעשה עם הלובן, וטעם וכעצם השמים לטוהר, שהיתה לבנת הספיר זכה וטהורה כעצם השמים, וזה הכסא הוא הנטוי על השמים הנראים, והנה זה מפורש בס' יחזקאל שאמר היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל (שם י כ) ובתחלה כתוב ואראה מראות אלהים (שם א א), וטעם אלהי ישראל יוצר בראשית אשר בידו נפש כל חי והמשכיל יבין:
רבנו בחיי
אבל דעת החכם ר"א ז"ל כי ספיר הוא תכלת ואמר כי לבנת אינו מלשון לובן אלא כלשון (שם ד) ואתה קח לך לבנה ואמר לבנת הספיר כמו שראה יחזקאל אבן ספיר, והעד על פירושו זה שאמר כמעשה ולא אמר כמראה לבנת או כעין לבנה כי על גוון הלובן אין לשון כמעשה נופל בו, ויהיה באור הכתוב כי היו רואים כסא הכבוד כמעשה לבנת של ספיר זך ובהיר, ותחת אותו כסא שהוא כמעשה לבנת הספיר ראו עצם השמים לטוהר והוא הרקיע כעין הקרח הנורא הנטוי על ראשי החיות, ומזה הזכיר יחזקאל (שם י) היא החיה אשר ראיתי וגו', רצונו תחת הרקיע והרקיע תחת הכסא והכסא תחת אלהי ישראל אבל הכתוב קצר בזה.
אבן עזרא
והיה אדום ירשה. מגזרת ואם לא תורישו והוא שם במשקל קח לך לבנה והוא תחת תאר השם כמו והיתה הארץ שממה ויודע כי גברה יד דוד על אדום והר שעיר: