וְזָכְר֨וּ פְלִֽיטֵיכֶ֜ם אוֹתִ֗י בַּגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבּוּ־שָׁם֒ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֜רְתִּי אֶת־לִבָּ֣ם הַזּוֹנֶ֗ה אֲשֶׁר־סָר֙ מֵֽעָלַ֔י וְאֵת֙ עֵֽינֵיהֶ֔ם הַזֹּנ֕וֹת אַחֲרֵ֖י גִּלּֽוּלֵיהֶ֑ם וְנָקֹ֙טּוּ֙ בִּפְנֵיהֶ֔ם אֶל־הָֽרָעוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֔וּ לְכֹ֖ל תּוֹעֲבֹתֵיהֶֽם׃
רמב"ם
זונין. מין ממיני החטה וישתנה בארץ בתבניתו וטבעו וע"כ נקרא זונין מענין היציאה מדרך היושר כמו לבם הזונה (יחזקאל ו):
מלבי"ם באור המילות
נקטה. מענין מריבה, כמו ובתק וממיך אתקוטט, ועמ"ש (יחזקאל ו' ט'), שיחי, השיח הוא הדבור הנפלט מן המצטער שלא בכונה מתוך צערו, עז"א אעזבה, והדבור הוא מה שידבר ויתוכח בשכל ובכונה (כנ"ל ז' י"א):
מנחת שי
ואיש לא עמד לפניהם. בכמה ספרי הדפוס ובקצת ספרים כ"י כתוב בפניהם וכן מתורגם באפיהון אכן בהרבה מקראות כ"י וגם בדפוסים קדמונים כתו' לפניהם בל"מד ובס"א כ"י ישן כתוב שכן נתקן בהלל וכתב החכם לונאזו שכן עיקר עוד מצאתי במקרא של חכם הנזכר שעל פסוק ולא עמד איש בפניהם יהושע כ"א נמסר ב' ונקטו ודין ע"כ ופי' ונקטו ר"ל פסוק האמור ביחזקאל ו' ונקטו בפניהם ומהכא שמעינן דדין דאסתר כתוב לפניהם בל"מד וכן מצאתי במחזור קדמון: