כָּל־הַיָּדַ֖יִם תִּרְפֶּ֑ינָה וְכָל־בִּרְכַּ֖יִם תֵּלַ֥כְנָה מָּֽיִם׃
תורה תמימה
ותתחלחל המלכה. מהו ותתחלחל – אמר רב, שפרסה נדה טובגמרא איתא עוד דרשה מעין זה, ויתבאר ע"פ מ"ש בסוטה ל"ו א' דמטבע האדם שמחמת הפחד יתפתחו נקבי הגוף וכמ"ש בנדה ס"ו א' אזל בעתה ונפל ממנה חררת דם, ועיין סוטה כ' ב', ודריש ותתחלחל מלשון חלולים חלולים, [או דדריש ותתחלחל מלשון פחד ואימה נפרזה, ככל מלות כפולות, אדמדם, ירקרק, שפירושו תוקף האדמימות, תוקף הירקון, וה"נ תוקף הפחד], ועל דרך זה יתפרש לשון הכתוב ביחזקאל ז' בענין פחד מלחמה וכל ברכים תלכנה מים, והיינו כמש"כ, וכמ"ש בסוטה מ"ד ב' שמע קול קרנות ממלחמה ומים שותתין לו על ברכיו, ופירש"י מים שותתין מי רגלים מפני היראה, והמפרשים פירשו וכל ברכים תלכנה מים שיחלו ויחלשו הרגלים, מלשון יהיו למים, ואין האמת אלא כמש"כ, אחרי דמבואר בכ"מ שכן טבע האדם, ולמה לנו לפרש ע"ד מליצה רחוקה. .
(מגילה ט"ו א')
(מגילה ט"ו א')
רש"י
ימאסו. לעצמם שיהיו נמאסים בעיניהם מדאגה וכמו במים יתהלכו דוגמתו (יחזקאל כ״א:י״ב) כל ברכים תלכנה מים מדמעות (סא"א):
הכתב והקבלה
ובשל מבושל במים. ממלת ובשל למדונו רבותינו לכלול אסור הבשול גם בשאר משקין (עמ"ש בכי תצא פ' השב תשיבם), ואל יקשה בעיניך מלת במים, דבאמת מלת במים אינו המים דוקא שהוא אחד מארבע היסודות (וואססער), כי אמנם עיקר הנחתו על כל לח הנוזל (פליסענדעס, ריננענדעס), לכן ישמש גם על הליחות הדמעיות הנוזלות מן העין בעת הבכיה (טהראָנען), כמו ועפעפי יזלו מים, וכן על הליחות הנוזלים מן הגוף והוא השתן (אורין), כמו מי רגלים (ישעיה ל"ז), ומזה וכל דרכים תלכנה מים (יחזקאל, ז', כ"א י"ב), כי ע"י היראה והפחד מי רגלים שותתין על ברכיו, (ע' סוטה מ"ד) הרתיע ומים שותתין לו על ברכיו; ועל הליחה המרירית שבתוך המרה (גאללע), כמו וישקני מי רוש; וברבותינו (ערלה פ"א) מי גפנים, וקראו לכל המשקין הנסחטים מכל הפירות בשם מי פירות, ואמר על בכיית הצער וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ויאמרו חטאנו, ומבכיית השמחה אמר ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, וכן מתכות הנעשה נוזל ע"י אש נקרא מים כמו בת מי זהב תרגומו מצרף דדהבא, ואחרי שהודיעונו רבותינו במלת ובשל להורות גם בשאר משקין, א"כ מלת במים ע"כ ביאורו כל דבר לח הנוזל וכולל כל המשקין, ובזה דעת הקבלה מיושבת על פשטי' דקרא. והרא"ם ומשכיל לדוד דחוקים בזה, עמ"ש באחרי בוכסהו בעפר: