וַהֲסִבּוֹתִ֤י פָנַי֙ מֵהֶ֔ם וְחִלְּל֖וּ אֶת־צְפוּנִ֑י וּבָאוּ־בָ֥הּ פָּרִיצִ֖ים וְחִלְּלֽוּהָ׃ (פ)
רבנו בחיי
פנו לכם צפונה. אמרו במדרש רבה, אם באתה שעתו של עשו הצפינו עצמכם מלפניו, שנאמר פנו לכם צפונה. דבר אחר פנו לכם צפונה, אמר הקב"ה מזבח אחד יש לי והוא עתיד לפגרו. דבר אחר פנו לכם צפונה, צפון אחד היה לי ביניכם זה בית המקדש שהייתי נצפן עמכם בו, והוא עתיד להחריבו שנאמר (יחזקאל ז׳:כ״ב) והסבותי פני מהם וחללו את צפוני.
נחל איתן
וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה. משמע דהיינו ג"כ נביאים וכתובים. ולכאורה הוא נגד משמעות הגמ' דקדושין דאהא דתניא דמלמדו מקרא אמר רבא מקרא זו תורה משמע דוקא תורה ולא נ"ך. וכן פירש רש"י בהדיא. וכן הקשה בעל פר"ח בס' מים חיים. וכבר הקשה כן הב"ח ועיי"ש מ"ש והובא בס' פני יהושע. ולי נראה די"ל דרבינו לא ניחא ליה לומר דרבא בא לומר דדוקא תורה ולא נביאים וכתובים. דהא בכמה דוכתי בגמ' מצינו דקרי תורה גם לקראי דכתיבי בנביאים וכתובים. וכדאיתא בשבת (דף קי"ט ע"א) דקאמר אקרא דכתיב בישעיה ולקדוש ה' מכובד זה יוה"כ וכו' אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה. ובע"ז (דף נ"ג ע"ב) מצאו לה מקרא מן התורה שנאמר ביחזקאל ובאו בה פריצים וחיללוה. וכן מצינו לרבא גופיה דקאמר בסנהדרין (דף ס"ג ע"ב) עבודת גילולים הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה דכתיב בישעיה כרע בל וגו'. הרי דקרי לקרא דדברי קבלה תורה. וא"כ ה"נ הוי נביאים וכתובים בכלל תורה דקאמר ולא אתא לאפוקי במאי דקאמר מקרא זו תורה לנ"ך. אלא אתא לאפוקי דלא נימא דגם מדרש תורה הוי בכלל מקרא דנקט בברייתא דהא מדרש הוא קרוב למקרא. וכגון מכילתא וספרא וספרי שהם מדרש מקראות. וכמו שפרש"י בפ"ק דברכות (דף י"א ע"ב) אדרבי אלעזר התם דלא מחייב בברכת התורה רק למקרא ולמדרש ולא למשנה. ומשמע דס"ל כר"מ דאמר בקדושין (דף מ"ט) דמשנה היינו הלכות דוקא ולא מדרש. אבל ר' יהודה אמר התם דמדרש נמי בכלל משנה הוא ולא בכלל מקרא. והכי סבר ר' יוחנן התם. והיינו דאשמועינן רבא דכאן מלמדו מקרא לכו"ע הוא רק תורה דהיינו הכתובים כמו שהן ולא המדרשות שלהן. ונראה דמזה יצא לרבינו מ"ש לקמן דין י"ב דדברי קבלה הן בכלל תורה שבכתב ופירושן בכלל תורה שבע"פ. ומשמע דגם מדרש בכלל תורה שבע"פ כאן דאין חיוב ללמדו רק המפורש:
העמק דבר
והשמותי את מקדשיכם. היה ראוי לומר וחללתי את מקדשיכם וכלשון יחזקאל הנביא ז׳ ובאו בה פריצים וחללוה. מכאן דרשו חז״ל במגילה פ״ד קדושתן אף כשהן שוממין שלא יתחללו הבנינים כמו כלי קודש וכדאי׳ במס׳ ע״ז דנ״ב ב׳ מקרא דיחזקאל הנ״ל משא״כ קדושת ב״כ וב״מ אינו מתחלל אלא שומם: