פרשנות מצטטת על יחזקאל ח:י

במחקק במשענתם כשהכה במטה עשה רושם בסלע ובקעו. לשון מחוקה על הקיר.

רש"י ד"ה וכתבת קעקע, כתב המחוקה ושקוע שאינו נמחק לעולם וכו'. "המחוקה" מלשון חרות, כמו "כל תבנית רמש ובהמה... מחוקה על הקיר סביב סביב" (יחזקאל ח, י). פעמיים מדגיש רש"י כאן שהקעקוע הוא לעולם. והנה בימים אלה קראתי באקראי על הסרת קעקוע בעזרת קרני לייזר מסויימות. מעניין הדבר - האם גם היום עובר בעל כתובת הקעקע על איסור דאורייתא. (פ' קדושים תשמ"ט) הערת ר' חזקי פוקס שי': לפי רש"י אכן איסור כתובת קעקע הוא רק בכתב הנשאר לעולם. כך גם שיטת ריב"ן (מכות כא ע"א) והכלבו (סימן צד), אבל דעת הרמב"ם (עבודה זרה יב, יא וספר המצוות לאוין מא) ורוב הראשונים (רבנו הלל קדושים ו, י; סמ"ג לאוין סה; ספר החינוך מצוה רנג וטור יורה דעה סימן קפ) היא, שכל כתובת קעקע אסורה, ואין צורך שתעמוד לעולם. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה קפ, א), ואם כן על אף שניתן להסיר את הקעקוע, ישנו איסור.

אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם, שֶׁחִפּוּ אֶת הַהֵיכָל כֻּלּוֹ שְׁקָצִים וּרְמָשִׁים (יחזקאל ח, י). קשא בשלמא למאן דאמר בני אפרים ולמאן דאמר שכפרו בתחייה יש טעם שהחיה אותם, אבל אלו מה טעם יש להחיותם? ונראה לי כדי שנבוכדנצר וסיעתו ידעו שאפילו הרעים שבישראל יש להם תקנה וחשובין הם לפני הקדוש ברוך הוא ועל כן נבהלים ותאחזמו רעד.
ומה שאמר 'שֶׁאֵין בָּהֶם לַחְלוּחִית שֶׁל מִצְוָה' רצונו לומר אפילו מחשבה טובה עוברת באקראי לא היה בהם והמחשבה בהיותה לבדה קרי לה לַחְלוּחִית.