רְבָבָ֗ה כְּצֶ֤מַח הַשָּׂדֶה֙ נְתַתִּ֔יךְ וַתִּרְבִּי֙ וַֽתִּגְדְּלִ֔י וַתָּבֹ֖אִי בַּעֲדִ֣י עֲדָיִ֑ים שָׁדַ֤יִם נָכֹ֙נוּ֙ וּשְׂעָרֵ֣ךְ צִמֵּ֔חַ וְאַ֖תְּ עֵרֹ֥ם וְעֶרְיָֽה׃
מאירי
למנצח וגו׳. נראה ששושן עדות הוא כלי ניגון ושושן הוא נגזר לדעתי משושנים ועדות הוא מלשון עדי עדיים (יחזק׳ טז ז) לרמז שהיה ממין הכלי הנקרא שושנה אלא שהיה נבחר מאד וללמד כמו להזכיר ר״ל לעורר הלבבות שכל ענייני האדם מסודרים להשגחתו ית׳ ולהורות לפניו על הכל. ובדרש אמרו ללמד כלומ׳ שיהיה הענין צריך להוראה ולמוד והוא כשהלך [יואב] להלחם עם ארם אמרו לו אי אתה מזרעו של יעקב שכבר התנה עם לבן [שלא] לעבור בתחומו לרעה כדכתי׳ לכה ונכרתה ברית אני ואתה (ברא׳ לא מד). כששמע יואב כן לא היה יודע מה להשיב ובא אצל דוד אמ׳ לו כך וכך אמרו לי מיד הושיב סנהדרין אמרו לו הם עברו הברית תחלה שנאמ׳ מן ארם ינחני בלק מלך מואב ולא זו בלבד אלא אף בימי כושן רשעתים [שהיה ארמי] וישב יואב ואמ׳ [להם].
עץ יוסף
והיו אומות העולם תמהים ואומרים אתמול כו'. תמיהת האומות היתה על עלותה למדרגה עליונה תמורת התחייבה בשפלות מהוראת המערכה, וכמו שכתב הרב אברהם אבן עזרא (שמות ו, ז) על אמרו המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים כי היתה במערכת המחברת הגדולה למשרתים העליונים שנעמוד עוד בגלות, ותמיהת עצמה כי ידעו כי ערומים הם ממצות ומעשים כדכתיב (יחזקאל טז, ז) ואת ערום ועריה (ספר הנזכר לעיל):