פרשנות מצטטת על יחזקאל טז:י

[א] עיין יהל אור, וכן מנה רס"ג ששה עשר דברים, ויש שמנו רק חמשה עשר, כי הבשמים והסמים הכל אחד ורש"י ז"ל הביא במספר רק י"ג דברים ומקורם (תנחומא א תרומה אות ה, תנחומא ב אות ד, חזית פ"ד ב עה"פ שלחיך פרדס רמונים ילקוט שסג) והדרש שם, לא תהיו סבורים שאתם גומלים עלי י"ג דברים, כנגד י"ג דברים שהפרשתי לכם במצרים ואלו הן ואלבישך רקמה (יחז' טז י, יא יב), רק חלוקים באיכות המספר, עיין ברא"ם שמבאר דעת רש"י, ויחשוב תכלת וארגמן ותולעת שני אחד, וכן בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים אחד, ובחזית לא יחשוב שמן למאור ובשמים לשמן המשחה, כי אינו חושב רק דברים של בנין שאינם כלים ואינם משתנים ושמן למאור ובשמים לקטרת כלים, ושמן המשחה משתנה אחר הטיגון וי"מ שזהב כסף ונחשת אחד, שהם כולם מיני מתכות, והחזקוני לא יחשוב אבני שהם ואבני מלואים שהביאו הנשיאים, ולפ"ז קשה הלא הוא בעצמו כתב (למטה לה כז) דהנשיאים הביאו ג"כ שמן המשחה א"כ לא הוי י"ג, ורס"ג שיחשוב פה ששה עשר דברים יחשוב כנגדן ביחז' ג"כ ששה עשר מיני תכשיטין עיין (הגלוי להריק"ם צד נ):

חליצתה פסולה. דמידי דמגין בעינן, כתיב הכא (דברים כ״ה) נעלו וכתיב התם (יחזקאל י״ז) ואנעלך תחש, והוא עור:

איכה ישבה בדד. רבי ברכיה בשם רבי אבדימי אמר, בזמן שישראל היו עושין רצונו של מקום כתיב בהו (יחזקאל ט״ז:י׳) ואלבישך רקמה, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מלבישן בגדי בדדין^טז)בגדים מלוכלכים של העושה שמן בבית הבד ואין אדם מתקרב אליו, ועיין שבת י"ט ב' מחצלות של בדדין., הה"ד איכה ישבה בדד^יז)טעם הדרשה משום דעל העיר לא שייך לשון בדד אלא שוממה וחרבה, ולכן דריש על האנשים שלבשו בגדים מגואלים, היפך מן ואלבישך רקמה. ולפי"ז תהיה אפוא הכונה ישבה בדד על כנ"י שנשארה במצב איש בַּדְד, אשר אין דורש ואין מתקרב אליה. [מ"ר].