מָ֤ה אֲמֻלָה֙ לִבָּתֵ֔ךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה בַּעֲשׂוֹתֵךְ֙ אֶת־כָּל־אֵ֔לֶּה מַעֲשֵׂ֥ה אִשָּֽׁה־זוֹנָ֖ה שַׁלָּֽטֶת׃
אבן עזרא
וירא. יש מפרשים בלבת אש בלהבת אש והנכון בעיני כי פירושו בלב האש כי כן מצאנו מה אמולה לבתך (יחז' טז), ור' אדנים אמר, אילו היה כן היה בלבת בחיר"ק תחת הלמ"ד, כמו אל גִנַת אגוז (שה"ש ו יא) והנה שכח וכְגַנָה זרועיה תצמיח (ישעי' סא יא):
רש"י
בלבת אש. בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ – לִבּוֹ שֶׁל אֵשׁ, כְּמוֹ "לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד'), "בְּלֵב הָאֵלָה" (שמואל ב י"ח); וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַתָּי"ו, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כַיּוֹצֵא בוֹ, "מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ" (יחזקאל ט"ז):
ברכת אשר
שם. ...ואל תתמה על הת"ו, יש לנו כיוצא בו: "מה אמלה לבתך" (יחזקאל טז, ל). ע"כ. ללמדנו שקשה לקבל תופעות יחידאיות, אך ברגע שיש תופעה שנייה, דומה, אין זו עוד תופעה מתמיהה, ולכאורה גם זו תופעה תמוהה. (פ' שמות תשנ"ג)