פרשנות מצטטת על יחזקאל ט:ח

וַֽיְהִי֙ כְּהַכּוֹתָ֔ם וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר אָ֑נִי וָאֶפְּלָ֨ה עַל־פָּנַ֜י וָאֶזְעַ֗ק וָֽאֹמַר֙ אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הֲמַשְׁחִ֣ית אַתָּ֗ה אֵ֚ת כָּל־שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בְּשָׁפְכְּךָ֥ אֶת־חֲמָתְךָ֖ עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃

תורה תמימה

כל נאות יעקב. כתיב (יחזקאל ט׳:ח׳) ויהי בהכותם ונשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואומר אהה ה' אלהים המשחית אתה את כל שארית ישראל, אין שארית אלא צדיקים, לכך בא הכתוב ואמר בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקבטו)הא דאין שארית אלא צדיקים י"ל דנסמך על הפ' שארית ישראל לא יעשו עולה, או על הפ' (ישעיהו ד׳:ג׳) והיה הנשאר בציון וגו' קדוש יאמר לו, וגם כאן כמו בדרשה הקודמת דריש נאות מלשון נאוה ופאר וכמש"כ באות הקודם, ופארם של ישראל הם הצדיקים, ולא נתבאר מה שאמר הלשון לכך בא הכתוב וכו' מהו לכך, וי"ל דהכונה בלע ה' את הרשעים ולא חמל גם את מי שראוי לחמול דהיינו הצדיקים [ואולי הוא ע"פ מ"ש (ב"ק ס' ב') כיון שניתן רשות למשחית שוב אין מבחין בין צדיק לרשע], ותהיה הכונה לכך בא הכתוב ואמר בלע ה' ולא חמל וכו', לכך הקדים הכתוב הלשון בלע ואח"כ הלשון ולא חמל, אף כי לפי פשוטו היה צ"ל להיפך, כי מקודם מסירים החמלה ואח"כ עושים המעשה.
אך בכלל צריך באור מה שתלה מאמר זה בדברי יחזקאל, ומה שייכות הענינים זל"ז, וי"ל משום דכנודע היו ירמיהו ויחזקאל בזמן אחד, הראשון בא"י והשני בבבל, ואחרי דכפי המבואר היתה תכלית זעקת יחזקאל למען הצדיקים שבבבל, דריש שתכלית זעקת ירמיהו היתה ג"כ למען הצדיקים שבארצו הוא, בארץ ישראל.
[מ"ר].
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

באדין עלין - באין היו לפניו, אמר אנה ולא אמר אמרית, כי גם הוא נכון בלשון וכמוהו אני הגבר ראה ונשאר אני כי אומלל אני, כי הוא פתח.
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

למעני. כי איך יחל, מבנין נפעל מפעלי הכפל, והיו"ד שבלמעני כמו ונשאר אני (יחזקאל ט' ח') והנני יוסיף על ימיך (ישעיהו ל"ח ה'):
שאל רבBookmarkShareCopy