פרשנות מצטטת על יחזקאל יב:יג

ובהכינו את הכסא לששת ימי המעשה ברא שני עפרים תאמי צביה (הג"ה נ"ל דר"ל אדם וחוה ע"כ) וינחם בבית חמד' חדר משכיה אין דבר מהם נגרע. אין אל זר בקרבם ולא צד הרע. והכוונה בבריאותם להיות זרע אמת זרע קודש מצבתם להתהלך בתוך אבני אש במעמד העליונים והשכינה גם היא מתהלכת בתחתונים

דרך גן המלך. מער' היתה לו מביתו עד ערבות ירחו ויצא לילך דרך המערה מה עשה הקב"ה לקיים ופרשתי את רשתי עליו (יחזקאל י״ב:י״ג) זימן צבי לפני הכשדים מהלך על גג המערה חוץ לעיר ורצו אחריו לתפשו והוא רץ עד פתח המערה וראו את צדקיהו יוצא מן המערה:

דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם. מְעָרָה הוֹלֶכֶת מִבֵּיתוֹ עַד עַרְבוֹת יְרִיחוֹ, וּבָרַח לוֹ דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה, וְהַקָּבָּ"ה זִמֵּן צְבִי הוֹלֵךְ עַל גַּג הַמְּעָרָה חוּץ לָעִיר, וְרָדְפוּ כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַצְּבִי, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח הַמְּעָרָה בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ רָאוּהוּ וּלְכָדוּהוּ, הוּא שֶׁאָמַר: וּפָרַשְׂתִּי רִשְׁתִּי עָלָיו וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי.

חתר לך בקיר. סימן לצדקיהו שיצא דרך מחתרת מערה כי ירא לצאת דרך בפרהסיא מפני הכשדים:

ופרשתי עליו רשתי. כמו שפירשתו למעלה בתחילת הספר (לעיל יב) שזימן צבי להלוך על גג המערה: